האם ראש הממשלה נתניהו ביקש את ה'דונט' בעניין הריבונות מטראמפ? או שמא טראמפ 'גלגל את נתניהו מכל המדרגות'? תהא התשובה אשר תהא – מדובר בכישלון הסברתי עצום של ממשלת נתניהו.
"אני לא ארשה לישראל לספח את הגדה המערבית" הכריז טראמפ ואז הוסיף: "היה מספיק! הגיע הזמן לעצור עכשיו, אוקיי?!". איך קרה שהידיד הגדול שהכריז אך השבוע כי הוא תמיד יהיה בצד של ישראל – יצא בהכרזה שכזו? זו השאלה שהעסיקה את כולם אמש.
4+השאלה שהעסיקה את כולם
2 התיאוריות שהובאו בהתחלה אינן מלבבות ואחת גרועה מחברתה. אלו המצדדים בתיאוריה כי נתניהו עצמו 'ביקש' מטראמפ לבלום אותו, טוענים (במידה מסוימת של צדק) כי לא ייתכן ששני המנהיגים שרואים עין בעין כמעט הכל ושפעלו בתיאום מושלם באינספור נושאים, לא יהיו מתואמים בנושא שכזה ושטראמפ ישפוך מקלחת צוננים שכזו בצורה הזו. כי יש גם דרך לומר את הדברים, והאופן שבו הם נאמרו היה מבזה ותוקפני, אלא אם כן מדובר בהפוך על הפוך.
ההיגיון במקרה הזה פשוט. באקלים שנוצר, (ותיכף נשוב לשאלה כיצד הוא נוצר) כשישראל הופכת מצורעת כמו הגרועות שבאויבותיה, זה לא מסתכם בנידוי והרחקה מפורומים נכבדים ותחרויות בינלאומיות, אלא הנזק הכלכלי הוא אדיר, כמו גם ההשלכות בייבוא ועוד. לא סתם נתניהו דיבר על כלכלה אוטרקית לפני שניסה למזער נזקים.
לכן, כשטראמפ מגן על ישראל שוב ושוב וסופג נזקים בעצמו כולל איום מיידי על 'הסכמי אברהם' ומתיחות מול בעלות ברית גם אם שנויות במחלוקת, מבחינת נתניהו, במקום להעמיק את הקרע מול הקהיליה הבינלאומית עם מוצר שישמר על המדף, עדיף 'לבחור את המלחמות' ולהתמקד בסיום המלחמה בעזה, בתקווה לעסקת חטופים כוללת והרחקת חמאס – שתוכל מצד אחד לקיים את הבטחת ה"ניצחון המוחלט", ומצד שני תוביל להרחבת הסכמי השלום ולבשורה ההיסטורית בה הוא כל כך חפץ מול סעודיה.
4+מנגד, נער הייתי וגם בגרתי וזכורני היטב כיצד במשך שנים האשימו את נתניהו כי הוא זה שמונע ומטרפד את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. ב-2017 אף צייץ כתב ה'פוקס' כי "כל מי שדיברתי איתו בוושינגטון אומר שנתניהו אמר לטראמפ לא להעביר את השגרירות בעת הזו".
בתגובה, פרסמה לשכת נתניהו באופן חריג ציטוטים מפגישת שני המנהיגים, בה הפציר נתניהו בנשיא מפורשות להעביר את השגרירות לירושלים ואף אמר לו כי הדבר "לא יגרום לשפיכות דמים באיזור כפי שמפחידים אותו". כאמור, ברגע האמת כל ההאשמות התבררו כעורבא פרח.
לפי התיאוריה הזו, גם לטראמפ האימפולסיבי יש נקודות שבירה ואחרי רצף של איומים ופגישות עם מנהיגים ערבים כמו ארדואן ואחרים וכאשר למרות הבטחותיו הגדולות ("תוך שבועיים הסכם", "תוך שבועיים סיום החלטי למלחמה"…) וכאשר הוא לא מצליח לספק את הסחורה, הוא נאלץ "לחזלש" את נתניהו רגע לפני שהאחרון מכריז משהו בלתי הפיך מעל במת האו"ם.
4+נכון, העולם אנטישמי, אכזר, זר ומנוכר, אבל עדיין, איך ייתכן שאחרי הטבח הנורא ביותר שבוצע ביהודים אחרי השואה, מדינות העולם עומדות בתור כדי לגנות ולבודד את ישראל?
מדובר בכישלון הסברתי נורא ואיום של ממשלת ישראל. בעיית ההסברה לא נוצרה היום וחשיבותה והיעדרה מדוברות כבר חודשים כמעט מאז תחילת המלחמה. מי כמו רה"מ נתניהו מכיר בחשיבותה כעוגן ויסוד בלתי נפרד להצלחה הצבאית.
בספרו "ביבי: סיפור חיי" מקדיש נתניהו פרקים נרחבים להסברה ולחשיבות אורך החבל והנשימה המדינית באמצעות המערכה הדיפלומטית.
כך הוא מתאר את השיחות שלו בבוסטון עם אביו המנוח ההיסטוריון הדגול בשנים שעיצבו את אישיותו – כבר ב-1974 (!):
"בעולם המודרני אי אפשר להגן על ניצחון צבאי ללא ניצחון מדיני, אי אפשר להגן על ניצחון מדיני ללא ניצחון בדעת הקהל, ואי אפשר לגייס את דעת הקהל בלי לפנות לחוש הצדק שלו".
אם יריביך יצליחו להציג את עמדתך כבלתי צודקת, הם יביאו בהדרגה לשחיקתה. אין זה משנה עד כמה מוסרית עמדתך אם לא הצלחת להציגה ככזו".
כאמור, המילים נאמרו לפני למעלה מ-50 שנה. ונכון, נתניהו מנהל מ-7 באוקטובר הרבה מאד זירות וחזיתות בצורה מעוררת השתאות ועדיין, הוא עצמו עמד על החשיבות העצומה של ההסברה כאשר כנף אחת תומכת את רעותה ולא יכולה להתקיים בלעדיה.
4+היכן שר החוץ?
בהסכם הקואליציוני בין ה'ימין הממלכתי' ל'ליכוד' הוגדר תפקידו של גדעון סער ונכתב כך: "שר החוץ יהיה אחראי על ההסברה הבין לאומית. כדי לפעול להעצמת ההסברה של ישראל ומדיניותה בעולם, יתוגברו משמעותית המשאבים לפעילות של קמפיינים בחו"ל בתקשורת הזרה וברשתות חברתיות ופעולות הסברה נוספות. לשם כך משרד החוץ יקבל תוספת תקציבית של 545 מיליוני ש"ח בשנת 2025 מעל הסיכום התקציבי של משרד החוץ".
הבנתם? 545 מיליון! נכנסו לטובת הסברה בחו"ל. היכן הם? תירוצים כמובן יש למכביר, הכסף הגיע רק באפריל, עובדים… מביאים משלחות וכן הלאה. שר החוץ בתפקידו כמעט שנה אבל תוצאות בשטח אין.
4+אגב, באותו הסכם נכתב כי "מערך ההסברה" ישאר במשרד רה"מ וכי סער יפעל בתיאום עמו כדי "לא לפגוע בעבודת הדוברות הבינ"ל של ראש הממשלה".
ומה עושה אותה דוברות רה"מ? נזכרת לגייס "בבהילות" מסבירנית באנגלית בערב ראש השנה ולאשר אותה חטופות בוועדת המכרזים – לטיסה שנקבעה והייתה ידועה זמן רב מראש. פעולה נוספת שבוצעה היא, קמפיין הסברה שעלה על גבי שלטי חוצות ומשאיות סביב בניין האו"ם ובטיימס סקוור עם הכיתוב: "זכרו את ה-7 באוקטובר".
מעט מידי ומאוחר מידי
זוכרים את הסעיף הזה? "אי אפשר לגייס את דעת הקהל בלי לפנות לחוש הצדק שלו". אז זו הפניה לחוש הצדק – מעט מדי ומאוחר מדי.
על ראש מערך ההסברה שנעדר כבר ממאי 2024, בתקופה כה רגישה אין מקום להכביר במילים. אז בעוד זמן קצר, רה"מ ינסה להילחם עוד קצת בעיוות ההיסטוריה בבית השקרים הנצחי באו"ם ובהפיכת התוקף לקרבן כמיטב המסורת של התעמולה הערבית. כולנו נאחל לו הצלחה בעזרת השם.
אבל מיד לאחר שיחזור ארצה, הגיע הזמן להתעורר ולהפוך את המאמץ החד שנתי הזה למאמץ קבוע ומתמשך.
