לראשונה מאז סוף 2024 וכצפוי – הפד האמריקאי הודיע הערב (רביעי) על הורדת שיעור הריבית בארצות הברית ב-0.25%, לרמה של 4.25%. הורדת ריבית פירושה שהבנק המרכזי מוזיל את עלות הכסף שהוא מלווה לבנקים, מהלך שמוזיל הלוואות ומשכנתאות ומעודד פעילות כלכלית, אך עלול גם להאיץ את האינפלציה.
הבנק הפדרלי קיבל את ההחלטה ברוב של 11 מול 1, כאשר המושל החדש סטיבן מירן – שמונה בידי הנשיא דונלד טראמפ – היה היחיד שהתנגד, ודרש דווקא הורדה חדה יותר של חצי אחוז. בניגוד לחששות בוול סטריט, לא נרשמה התנגדות רחבה: גם מישל בואמן וכריסטופר וולר, שנחשבו למועמדים פוטנציאליים להתנגדות, הצביעו בעד המהלך.
2+בהצהרת הפד נאמר כי "הפעילות הכלכלית התמתנה", וכי "קצב יצירת המשרות נחלש", לצד העובדה שהאינפלציה נותרה "מוגברת במעט". המשמעות היא שמטרות הבנק – תעסוקה מלאה ויציבות מחירים – נכנסות למתח פנימי, כאשר העלייה באבטלה (4.3% באוגוסט – הגבוהה מאז אוקטובר 2021) מציבה סיכון מיידי מול מחירים שעדיין עולים בקצב גבוה יחסית.
ב"תרשים הנקודות" שפרסם הפד לאחר הישיבה, ציינו 10 מתוך 19 חברים כי הם צופים שתי הורדות נוספות השנה, באוקטובר ובדצמבר, בעוד תשעה העריכו הורדה אחת בלבד. ההערכות לשנים הבאות מתונות הרבה יותר: הורדה אחת בלבד ב-2026 ועוד אחת ב-2027, עם יעד ריבית ארוך טווח של סביב 3%.
ההחלטה מגיעה על רקע דרישותיו התקיפות של טראמפ להוזיל במהירות את עלויות האשראי – בין היתר כדי להמריץ את שוק הדיור המדשדש ולהפחית את עלויות המימון של החוב הממשלתי. המינוי של מירן, לצד ניסיונות קודמים של הבית הלבן להתערב במינויים, מעלה שוב שאלות על עצמאות הבנק המרכזי.
2+עבור הציבור האמריקני – ובעקיפין גם עבור ישראל – מדובר בהחלטה שתוזיל הלוואות, משכנתאות ועלויות מימון, אך במקביל תעורר חשש מפני לחץ אינפלציוני מחודש. בשוק המקומי ההשפעה צפויה להיראות בשער השקל-דולר, במסחר בבורסה ובמדיניות בנק ישראל בהחלטות הריבית הקרובות.
