הלילה (בין ראשון לשני) פתחה רוסיה במתקפת ענק נוספת על אוקראינה, שבמרכזה עמדו הבירה קייב וערים נוספות ברחבי המדינה. לפי הרשויות באוקראינה, לפחות 14 בני אדם נהרגו ו-117 נוספים נפצעו, לאחר שמאות כטב"מים ועשרות טילים שוגרו לעבר המדינה. המתקפה מגיעה יממה בלבד לפני פתיחת פסגת נאט"ו באנקרה, שבה צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ימים ספורים לאחר שיחה בת כמעט 90 דקות שקיים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

על פי נתוני חיל האוויר האוקראיני, רוסיה שיגרה במהלך הלילה 351 כטב"מים ו-68 טילים מסוגים שונים, בהם 23 טילים בליסטיים ושישה טילים על-קוליים והיפרסוניים. באוקראינה טענו כי הצליחו ליירט או לנטרל 326 מהכטב"מים ו-37 מהטילים, אך לא הצליחו ליירט אף אחד מהטילים הבליסטיים וההיפרסוניים, שפגעו במספר מוקדים וגרמו לנזק כבד.
בקייב דווח על פגיעות בלפחות 15 בנייני מגורים. אחד ממוקדי ההרס המרכזיים היה ברובע פודילסקי ההיסטורי, שם נהרס חלקו העליון של בניין מגורים בן תשע קומות, מהקומה החמישית ומעלה. צוותי חילוץ השתמשו בסולמות כדי להגיע ללכודים בקומות העליונות, בזמן שכוחות הכיבוי המשיכו לפעול בזירות שונות ברחבי העיר. גם רובע דרניצקי במזרח קייב ושני רבעים נוספים ספגו פגיעות.

במקביל הותקפה גם עיר הנמל אודסה, שם נפצע לפחות אדם אחד. חברת החשמל האוקראינית דיווחה על הפסקות חשמל בכמה אזורים במדינה, בהם קייב, סומי, חרקוב ודניפרופטרובסק. בעקבות המתקפה הזניקה פולין, החברה בנאט”ו ובאיחוד האירופי, מטוסי קרב כאמצעי זהירות.
משרד ההגנה הרוסי אישר כי ביצע "מתקפה מסיבית" באמצעות נשק ארוך טווח וכטב"מים. לפי מוסקבה, המטרות היו מתקני התעשייה הצבאית של אוקראינה, תשתיות דלק ואנרגיה באזור קייב, וכן שדות תעופה צבאיים במחוזות נוספים. הקרמלין טען כי מדובר בתגובה לתקיפות שביצעה אוקראינה בשטח רוסיה.

במקביל נמשכו גם התקיפות האוקראיניות בעומק השטח הרוסי. לפי הרשויות ברוסיה, כטב"מים אוקראיניים גרמו לנזק בנמלי ויסוצק ואוסט-לוגה שבים הבלטי, כאשר האחרון נחשב למוקד מרכזי לייצוא נפט רוסי. תקיפה נוספת גרמה להפסקות חשמל בסבסטופול שבחצי האי קרים, מקום מושבו של צי הים השחור הרוסי.
המתקפה הנוכחית מגיעה פחות משבוע לאחר המתקפה הקטלנית ביותר על קייב מתחילת השנה, שבה נהרגו 31 בני אדם וניזוקו כ-130 מבנים. בעקבות אותה מתקפה הוכרז בעיר יום אבל.

במקביל להסלמה בשטח, באוקראינה מזהירים מפני איום חדש בזירה האווירית. לפי דיווח ב-CNN, רוסיה עושה שימוש בכטב”מי הסילון מדגם Geran-4, המסוגלים לטוס במהירות גבוהה משמעותית מהכטב"מים שבהם השתמשה עד כה. המהירות הגבוהה מקשה על חוליות ההגנה האווירית האוקראיניות, שנועדו להתמודד בעיקר עם כטב"מים איטיים יותר, ומאלצת את קייב להפעיל מערכות יקרות כמו פטריוט ומטוסי קרב לצורך יירוטם.
שעות לפני המתקפה הזהיר זלנסקי כי רוסיה מתכננת גל תקיפות נוסף, וטען כי העיתוי אינו מקרי. לדבריו, מדובר בניסיון של פוטין להגביר את הלחץ ערב פסגת נאט”ו. לאחר ההפצצה שב וקרא לארצות הברית ולמדינות אירופה להעביר לאוקראינה מיירטים נוספים למערכות הפטריוט, והדגיש כי המחסור בהם הוא הסיבה לכך שהטילים הבליסטיים הרוסיים הצליחו לפגוע במטרותיהם.

ברקע האירועים עומדת גם הפעילות הדיפלומטית האינטנסיבית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ביום העצמאות האמריקני, 4 ביולי, שוחח טראמפ במשך כמעט 90 דקות עם פוטין. לפי הקרמלין, השניים דנו באפשרויות לקדם פתרון מדיני למלחמה, כאשר פוטין הדגיש כי כל הסדר עתידי חייב לקחת בחשבון את עמדותיה הבסיסיות של רוסיה. עוד נמסר כי פוטין הציג לטראמפ את תמונת המצב בחזית וטען שכוחותיו ממשיכים להתקדם במזרח אוקראינה.
במהלך השיחה קישר פוטין גם בין המלחמה באוקראינה לבין ההתפתחויות בזירה האיראנית, והביע תקווה כי המאמצים הדיפלומטיים של ארצות הברית מול איראן יסייעו לקדם גם פתרונות ארוכי טווח בנוגע למלחמה באוקראינה.

בסוף השבוע שוחח טראמפ גם עם זלנסקי. נשיא אוקראינה הגדיר את השיחה כ"טובה מאוד" ואמר כי השניים דנו במצב לאורך החזית המשתרעת על פני כ-1,200 קילומטרים. לדבריו, קיים "סיכוי ממשי" לסיים את המלחמה, וכי הנחישות האמריקנית תהיה גורם מכריע בהמשך הדרך.
פסגת נאט"ו, שתיפתח מחר באנקרה, צפויה לעמוד בסימן המשך הסיוע לאוקראינה. על פי טיוטת ההצהרה שגיבשו שגרירי 32 מדינות הברית, המדינות החברות צפויות להתחייב להעביר לקייב סיוע צבאי בהיקף של 70 מיליארד אירו במהלך 2026, לצד התחייבות לשמור על היקף דומה גם בשנת 2027. בנוסף צפויה ההצהרה להגדיר את רוסיה כ"איום ארוך טווח" על הביטחון והיציבות של המרחב האירו-אטלנטי.
עם זאת, הפסגה נפתחת גם על רקע מתיחות בין ממשל טראמפ לבין חלק מבעלות הברית באירופה, סביב סוגיות כמו הוצאות הביטחון, הנוכחות הצבאית האמריקנית ביבשת והמלחמות באוקראינה ובאיראן. למרות חילוקי הדעות, מנהיגי הברית צפויים לאשר מחדש את מחויבותם לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, הקובע כי התקפה על אחת ממדינות הברית תיחשב להתקפה על כולן.
