מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט 2025, והנתונים העדכניים לגבי ההוצאה הלאומית לחינוך לשנת 2024, פורסמו היום (חמישי) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים עולה תמונה של האטה בהשקעה בחינוך, לצד פסימיות מתמשכת בקרב הציבור ביחס למצב הכלכלי.
ירידה בהוצאה הלאומית לחינוך
בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-158.9 מיליארד שקלים שהם כ-8% מהתוצר המקומי הגולמי. מדובר בירידה של 1.6% (במחירים קבועים), לאחר עלייה מתונה של 0.2% ב-2023. ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש רשמה ירידה של כ-2.9%, בהמשך למגמת ירידה גם בשנה שקדמה לכך.
2+הנתונים מצביעים גם על ירידה של כ-4.9% בהשקעות בנכסים קבועים, כגון מבני חינוך וציוד, לאחר ירידה חדה יותר של 10.3% בשנת 2023. רוב מימון מערכת החינוך (79.4%) הגיע מהמגזר הממשלתי, זוהי ירידה קלה לעומת 79.5% ב-2023. יתרת המימון היא 20.6% שסופקה על ידי משקי הבית, תרומות ומענקים.
אמון הצרכנים: הציבור פסימי
במקביל, מדד אמון הצרכנים לאוגוסט 2025 עמד על מינוס 22%. המדד מבוסס על שאלות הנוגעות למצב הכלכלי של משקי הבית ושל המדינה, ולציפיות לשנה הקרובה. מדד אמון הצרכנים נע בטווח בין מינוס 100 לבין פלוס 100 ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הצרכניים ולהפך.
המאזן המתייחס לכוונות לרכישות גדולות עלה ל-32%- לעומת 43%- ביולי, אך שאר המרכיבים נותרו שליליים: הערכת המצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה עומדת על 21%-, התחזית לשנה הקרובה עומדת על 2%- והציפיות למצב הכלכלי במדינה על 34%-.
2+עוד עולה מהנתונים כי בקרב המועסקים המדד עומד על 20%-, לעומת 27%- בקרב מי שאינם מועסקים. בחלוקה לאוכלוסיות, בקרב יהודים המדד עומד על 21%- ובקרב ערבים על 29%-. מבחינת השכלה, נתוני בעלי תעודת בגרות או על-תיכונית פסימיים פחות ועומדים על 20%- לעומת חסרי בגרות העומדים על 26%-.
התמונה הכוללת
כאמור, שני הסקרים מצביעים על מגמות מטרידות, האטה בהשקעה בחינוך ופגיעה במימון ההוצאות לנפש. נתונים אלו משקפים את האתגרים המשמעותיים איתם מתמודד המשק הישראלי הן בטווח המיידי והן בהשקעות ארוכות טווח לעתיד.
