הכנס הבינלאומי ה-20 של הפורום האסטרטגי של בלד התקיים בשבוע שעבר בסלובניה, תחת הכותרת "עולם יוצא משליטה" ("A Runaway World"), המשקפת תקופה של אי־יציבות גיאופוליטית. הפורום כלל קרוב ל-2,000 משתתפים, יותר מ-185 נואמים ו-31 פאנליסטים.
בין משתתפי הכנס, שעסק גם במצב במזרח התיכון, היה סגן ראש הממשלה ושר החוץ הירדני, איימן ספדי. שר שאינו נמנה על "חובבי ציון" וידוע בגישתו הקיצונית, המסיתה והארסית כנגד ישראל, המובעת בכל הזדמנות ומעל לכל במה בה הוא מופיע.
במסגרת ביקורו בסלובניה נפגש השר הירדני עם צמרת המדינה ובה הנשיא, ראש הממשלה וסגניתו, המכהנת גם כשרת החוץ הסלובנית. במפגשיו השונים חזר על אותם מסרים וקריאות, הנשמעות בשם בית המלוכה, ובהם הדרישה לעצור את המלחמה בעזה באמצעות הפסקת אש קבועה, והדרישה להכנסת סיוע הומניטרי ללא הגבלה, נוכח הרעב והמשבר ההומניטרי ברצועה.
עוד הדגיש ספדי את הצורך בפעולה בינלאומית מיידית כדי "לעצור את התוקפנות הישראלית" והזהיר כי "ישראל תמשיך בהתקפותיה הבלתי חוקיות בעזה, בפעולותיה בגדה המערבית הכבושה ובתקיפות על לבנון וסוריה, אלא אם הקהילה הבינלאומית תאכוף תגובה במסגרת המשפט הבינלאומי, שתטיל על ישראל אחריות". בדבריו, הדגיש ספדי את כישלונה המתמשך של הקהילה הבינלאומית ביישום הצעדים הנדרשים בהתאם למשפט הבינלאומי, נוכח "השימוש של ישראל ברעב כנשק" ברצועה. זאת, בנוסף לטענותיו בדבר "טבח" שמבצעת ישראל בעזתים, המהווה "פשע מלחמה" מתמשך, רק משום שישראל אינה מורתעת. כן קרא השר הירדני למדינות התומכות בפתרון שתי המדינות "לפעול להכרה מעשית במדינת פלסטין", במהלך העצרת הכללית הקרובה של האו"ם.
בשיחותיו עם המנהיגים הסלובנים, שיבח ספדי את עמדתה הנחרצת של סלובניה כנגד המלחמה, ותמיכתה בזכותו של "העם הפלסטיני" למדינה ולחירות; שבחים שכללו גם את ההחלטה הסלובנית לאסור יצוא נשק לישראל והטלת סנקציות על "שרים ישראלים קיצוניים", כהגדרתו.
במפגשיו עם ההנהגה הסלובנית, יצא שר החוץ הירדני בהצהרות תוכחה והסתה קיצוניות נגד ישראל; הצהרות שאין לזלזל בהן או להמעיט בערכן, ביחס לדברים שאמרו עד כה מנהיגים ירדנים רשמיים. זאת, משום שיש מי שבוודאי מנסים לעשות כן במחוזותינו, בשל חשיבות הסכם השלום מחד, ומס השפתיים שעל ההנהגה הירדנית לשלם לציבור בממלכה, מאידך. כך לדוגמא אמר השר הירדני למקבילתו הסלובנית: "אין שותף לשלום בממשלת ישראל הנוכחית". המדובר באמירה ברורה, המגלמת כפיות טובה מצד הממלכה הנסמכת על שולחנה של ישראל, במלוא מובן המילה.
במהלך הכנס האסטרטגי השתתף השר הירדני בפאנל שכותרתו: "החייאת מנהיגות ורב-צדדיות בעידן של קונפליקט ופיצול", בהשתתפות שרת החוץ הסלובנית, שר החוץ המצרי, שר החוץ הסלובקי ושר החוץ של הוותיקן.
במהלך דבריו בפאנל, האשים השר הירדני את ישראל בכך שהרסה את האמון העזתי במשפט הבינלאומי, כפי שהרסה את החיים ברצועה: "מה שהתוקפנות הישראלית בעזה עשתה – לא רק שהרסה קהילה שלמה, בתי ספר, בתי חולים ואת חייהם של אנשים, אלא גם הרסה את האמון במשפט הבינלאומי".
עוד אמר השר הירדני כי: "הקהילה הבינלאומית נירמלה הריגת והרעבת אנשים חפים מפשע, עד כדי כך שהריגתם של כמעט 150 בני אדם ב-24 שעות אינה גורמת עניין בשום מקום". לדבריו, ישנו משבר מוסרי ואנושי בינלאומי: "כישלון הקהילה הבינלאומית למנוע ולסיים את הרעב שיצרה ישראל בעזה, הוא מדד מסוכן לכך שהאנושיות המשותפת שלנו נמצאת במשבר". לטענתו: "פעולה של מערכת אינה יעילה ללא חוק וכללים בינלאומיים, וכשהכללים הללו מיושמים באופן סלקטיבי, המערכת מאבדת את אמינותה ואת יכולתה למלא את תפקידה".
השר הירדני הוסיף ואמר כי: "כאשר 2.3 מיליון בני אדם נלקחים כבני ערובה, נותרים להתמודד עם מוות ברעב והעולם אינו מסוגל לעשות דבר, משקף הדבר פגם חמור במערכת הבינלאומית שלנו…". בהמשך ציין כי "ירדן פועלת במשך עשרות שנים להשגת שלום צודק ומתמשך המספק ביטחון, יציבות וביטחון לכל עמי האזור".
סיכום והמלצות ציוניות
שר החוץ הירדני, איימן ספדי, הנודע בהתנגדותו הקיצונית למדינת ישראל לפחות מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אינו פוסק מלהסית ולשאת דברי בלע נגד ישראל מעל לכל במה אפשרית.
בשעה שכוחות הביטחון בירדן אוסרים לאחרונה את קיומן של מחאות עממיות לתמיכה בעזתים ובחמאס, מפעילים צנזורה קשה על חופש הביטוי ופועלים לסיכול האחים המוסלמים והטרור בממלכה וממנה, מפאת החשש שיצאו משליטה ויאיימו על בית המלוכה, נראה כי שר החוץ הירדני מהווה את שסתום פריקת הלחץ המלכותי; השר משחרר את חרצובות לשונו המושחזת בדברי בלע, שקר והסתה כנגד ישראל, בכל הזדמנות הנקרית בדרכו, ברמת קיצוניות שהולכת ומאמירה.
מדינת ישראל הרשמית אינה נוהגת להגיב לדבריהם של מנהיגים ירדנים בדרגים השונים, אך שר החוץ הירדני אינו "עוד אחד", כי אם הקול המוביל בממשלה ובממלכה. איימן ספדי נושא את מסרי בית המלוכה בנאמנות, בצייתנות ובדבקות רבה, כאילו הגה אותם בעצמו במוחו הקודח. יתכן שגורמים בכירים בישראל ובמערב פועלים מאחורי הקלעים למתנו מעת לעת, באמצעות שיח ישיר או עקיף, ויתכן שהשר זקוק לכדור "רגיעון" לכל הפחות, אך ללא הואיל- השר מקפיד באדיקות לחזור במהרה לסורו.
להבדיל מהנעשה בזירה הפנים ירדנית, אל מול הזירה הבינלאומית על ישראל להיות "קצת יותר" אסרטיבית ולחשוף את צביעותה של הממלכה ההאשמית ואת ניבזותו של השר הירדני-דרוזי, איימן ספדי, הנושא את שם העיר צפת כשם משפחתו.
הגיעה העת בה ראוי שישראל תגיב לאמירותיו השקריות של שר החוץ הירדני, בכללן זו מהשבוע האחרון בסלובניה: "כאשר 2.3 מיליון בני אדם נלקחים כבני ערובה, נותרים להתמודד עם מוות ברעב והעולם אינו מסוגל לעשות דבר…", כשבהמשך מציין הוא את פועלה של ירדן להשגת שלום צודק, יציבות וביטחון לכל עמי האזור.
על ישראל לחזור בכל פעם על מסר אחד פשוט, חד וברור כהאי לישנא: בכל רחבי ארץ ישראל, היחידים שמוחזקים כבני ערובה הינם 48 חטופים, חיים ומתים. מוחזקים הם בידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, המהווה שלוחה של תנועת האחים המוסלמים האסורה בירדן. ישראל אינה מונעת מאף אדם חף מפשע, לצאת משטחה בניגוד לרצונו, אדרבא- ישראל מוכנה להעביר לממלכה ההאשמית הירדנית שוחרת השלום והצדק, באופן מיידי, ללא תנאים ועל חשבונה, את כל "2.3 מיליון" ויותר ״בני הערובה", בהם קרוביה של המלכה ראניה, הנמצאים ברצועת עזה, יהודה ושומרון ובכל חלק אחר ברחבי ארץ ישראל. ישראל תומכת באיחוד משפחות ערביות ובשגשוגן בכל אחת ממדינות ערב, ובפרט בחלקת הארץ שיועדה במקור לבית הלאומי היהודי, אך נקרעה על ידי המנדט הבריטי ששלט בפלשתינה – א"י, לשם הקמת ממלכת עבר הירדן המזרחי. ישראל תומכת ב"פתרון שתי המדינות": האחת ישראל – מדינה יהודית ממערב לירדן, והשניה קונפדרציה ערבית ירדנית – פלסטינית מעברו השני של הנהר, עם אפשרות להתפשט עד הים הערבי – מקור מוצאם של הערבים באשר הם. זאת, על מנת שיתממש "הפסוק" מתוך השיר הנודע: "מהים ועד הנהר", ולא רק בגבולותיה של ירדן מנהר הירמוך ועד מפרץ עקבה, שעל חוף הים האדום.
