ראש ממשלת צרפת פרנסואה ביירו וממשלת המיעוט שלו קרסו היום (שני) לאחר שהפסידו בהצבעת אמון בפרלמנט. ביירו, שנכנס לתפקיד לפני פחות משנה, כיהן כראש ממשלה הרביעי בתוך פחות משנתיים וכעת תיאלץ צרפת להתמודד עם מינוי ראש ממשלה חמישי בתקופה קצרה במיוחד.
העימות נסב סביב תוכנית התקציב לשנת 2026, שכללה צעדי צנע בהיקף של 44 מיליארד אירו, בהם ביטול שני ימי חג לאומיים והקפאת תשלומי רווחה. ביירו טען כי מדובר בצעדים הכרחיים כדי להתמודד עם מצבה הפיננסי של המדינה, וציין כי צרפת לא הצליחה להציג תקציב מאוזן במשך 51 שנה.
1+"האבחנה החיונית שלנו מוטלת על כף המאזניים", אמר ביירו בנאום בפרלמנט, כשהוא מתייחס לשרשרת המשברים שפקדו את צרפת מאז 2020 בהם מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, עליית מחירי האנרגיה והאינפלציה.
נתוני החוב והגירעון
הצבעה זו מגיעה על רקע נתונים כלכליים קשים: הגירעון התקציבי עמד בשנה שעברה על 5.8% מהתוצר כמעט כפול מהמגבלה שקובע האיחוד האירופי (3%).החוב הלאומי חצה את רף 3.3 טריליון אירו, כ-114% מהתוצר המקומי הגולמי.
מעבר למוסדות השלטון, הציבור הצרפתי מגלה מורת רוח הולכת וגוברת. מספר תנועות עממיות כבר קראו לשביתות כלליות ביום רביעי הקרוב, ואיגודי העובדים המרכזיים מתכננים הפגנות ושביתות ב-18 בספטמבר במחאה על הקיצוצים המסתמנים.
במקביל לדרמה הזו, מקרון עומד על 15% תמיכה בסקרים האחרונים שפורסמו. הוא לא מתכוון להתפטר עד לסיום כהונתו ב-2027, וצפוי להכריז על ראש ממשלה לדש בקרוב, הבחירה שלו היא או להמשיך למנות אחד משורות מפלגתו (לה אין רוב בפרלמנט), או להתנסות עם ראש ממשלה סוציאליסטי (סביר), או רפובליקני (ימין מתון. פחות סביר).
הסיכוי ששר החוץ המכהן ז׳אן נואל בארו ישמור על תפקידו נמוך עד קלוש. זו בשורה טובה לישראל. מנגד, הסיכוי ששר הפנים ברונו רטאייו ישמור על תפקידו יחסית גבוה, וגם זו בשורה טובה לישראל.
1+מעבר לכך, מתוכנן יום זעם בצרפת ב-10 בספטמבר, יום רביעי. המחאה תהיה ככל הנראה ספונטנית ותכלול מהומות בשעות לילה. ב-18 בספטמבר יהיה ״יום שיתוק״ נוסף שצפוי להשפיע על התחבורה הציבורית והמרחב האווירי במדינה.
