הזמר והלוחם החרדי מענדל ראטה תיאר בשבוע שעבר בחשבון ה-X שלו את רגעי האחדות המרוממים בחטיבת חשמונאים: "שירי השבת שמשלבים בין שירה חסידית לנעימות מזרחיות. תפילת השבת שמשלבת בין ריקוד חסידי, פיוט ספרדי ושירי קרליבך. פלוגה שמשרתים בה מזרחיים ואשכנזים, ליטאים וחסידים, חוזרים בתשובה ומפקדים דתיים לאומים".
"זו הוויה יהודית שורשית, שלא זוכים לה תמיד בשכונה החרדית ובישיבה" סיפר מענדל בהתרגשות. "כולם לומדים יחדיו, ומתפללים יחדיו, ומשרתים את עם ישראל באהבה, יחדיו. לשמר מסורת מבית אבא זה דבר יפה וחיוני. אבל אפשר להכיר ולהתחבר גם אל המסורת של השכן שלנו. היא לא פחות יפה ומרגשת".
למרות שהאשכנזים אינם נוהגים לומר סליחות בתקופה זו, הצטרף מענדל אל חבריו כדי להשלים מניין, ושיתף בחוויה שנצרבה בזיכרונו: "פתאום בקעה שם שירה יפה. בן אדם מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים. י-ה שמע אביוניך, המחלים פניך. לסליחות של הספרדים יש טעם יהודי עתיק ומתוק מאוד".
ראטה השווה בין חווייתו החדשה לבין זיכרונותיו מהעבר: "היה שונה מאוד מהסליחות של סבא שלי, שהייתה כולה דרמה של יראה. נזכרתי שם מעשרות אלפי היהודים שראיתי פעם ערב סליחות בירושלים הולכים אל הכותל. כל עמך ישראל. הלכתי אז איתם ושרנו יחדיו בכותל את ׳אדון הסליחות׳. כמה זה פתח לי אז את הלב לרוחב. איזה עם אנחנו".
