accessibility-icon
share-icon
ארכיון | צילום: שאטרסטוק
ארכיון | צילום: שאטרסטוק
טל בראון
טל בראון
10

ט אלול ה'תשפה (02.09.25)


אמנת החמאס: לקרוא להאמין ולהכריע את האויב

האמנה שפורסמה ב-1988 מציגה באופן גלוי את מטרות החמאס: השמדת מדינת ישראל באמצעות ג'יהאד, שלילת כל משא ומתן והזדהות מלאה עם תנועת "האחים המוסלמים" • קריאה מחודשת במסמך מגלה כי האזהרות היו כתובות בבירור, שנים לפני טבח 7 באוקטובר


אחד הגורמים העומדים מאחורי הקונספציה שאפשרה את טבח שמחת תורה התשפ״ד (בשבעה באוקטובר 2023), מקורו בזלזול הישראלי ביכולות וכוונות החמאס, שיסודותיו נעוצים בבורות או בהתעלמות מאמנת החמאס

"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה". 

ציטוט זה, המופיע בפתיח האמנה, הינו תמצית תורת החמאס במשפט אחד מזוקק שאין ברור ממנו. מקור הציטוט בדבריו של חסן אל בנא, מייסד "האחים המוסלמים" במצרים, שככל הנראה חוסל בהוראת ממשלת מצרים בשנת 1949, בעקבות רצח ראש הממשלה דאז, כמה שבועות קודם לכן בידי זרוע טרור של "האחים המוסלמים".

אמנת החמאס
maximize-image
images-count4+
אמנת החמאס | צילום: מרכז המידע למודיעין ולטרור המרכז למורשת המודיעין (מל"מ)

למען הסר ספק, מדובר באותה תנועת "האחים המוסלמים" האסורה כיום במצרים וירדן, אך זוכה למקום מכובד דווקא במדינת ישראל הדמוקרטית והנאורה, כשנציגיה פעילים בכנסת ואף היו שותפים לקואליציה תמוהה. הקשר בין חמאס לאח"ס (האחים המוסלמים), נכתב באמנה בסעיף השני: "תנועת ההתנגדות האסלאמית הינה אחת הזרועות של האחים המוסלמים בפלסטין".  

אילו היתה אמנת החמאס נקראת על ידי היהודים "הנאורים", החושבים שיש עם מי לדבר ועם מי לחתום על הסכמים כאלו ואחרים, היו מבינים הם שחברי "האחים המוסלמים" מנצלים את הדמוקרטיה והתמימות המערבית למטרותיהם הכתובות באמנה, בדרך של סבלנות ועורמה. ככתוב בהקדמה: "כאשר הבשיל הרעיון, נבט הזרע והצמח הכה שורשים באדמת המציאות, הרחק מתחושת רגש רגעי ומחיפזון מגונה, יצאה תנועת ההתנגדות האסלאמית לדרך כדי למלא את תפקידה, כשהיא פוסעת בדרכו של ריבונה ומשלבת ידיה עם ידי כל לוחמי הג'יהאד למען שחרור פלסטין, כשנשמות לוחמי הג'יהאד שלה נפגשות עם כל לוחמי הג'יהאד שהקריבו עצמם על אדמת פלסטין, מאז שכבשו אותה חברי שליח אללה [הנביא מחמד]…ועד היום הזה״.

על האמנה ותוכנה

אילו היו חלק ממנהיגי ואזרחי בישראל קוראים בעיון את סעיפי אמנת החמאס, ומייחסים להם כוונה גדולה, ייתכן והיו מבינים שמשחקים הם לידי האויב בדרכים שונות מזה שנים, במיוחד בעת האחרונה. 

למען מי שטרם נחשפו למסמך המכונן של החמאס, ראוי לציין כי האמנה התגבשה בימיה הראשונים של ההתקוממות הערבית הראשונה (האינתיפאדה) ונחתמה בשנת 1988, בהובלת השיח' אחמד יאסין, שחוסל במרץ 2004. קריאה באמנת החמאס, מתוך רצון כן להבין ״עם מי יש לנו עסק״, היתה מוכיחה לכל מי שחשב שניתן להגיע להסדר, הסכם או הבנה כלשהי עם החמאס, שצעד מעין זה הינו בגדר גחמה חד צדדית של הדיוטות, לכל הפחות.

הפגנה בשכם למען שחרורה של עאהד תמימי. צילום: פלאש 90
maximize-image
images-count4+
השיח' אחמד יאסין | צילום: פלאש 90

התובנה שחמאס הינו ארגון כדאעש וכנאצים הרי כתובה באמנה. לא היה צורך להמתין להוכחות הכואבות בזמן הפיגועים הקשים לאורך השנים, או הטבח הנורא בשמחת תורה. בסעיף 7 באמנה נכתב: "תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח [מחמד]…אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו" (חדית`המופיע אצל אל-בח`ארי ומסלם). על מנת להבהיר את תוקף האמירה, ראוי להכיר כי קבצי המסורת המוסלמית שבעל-פה, שהועלו על הכתב בחדית' זה, הינם מששת קבצי החדית' הנחשבים למהימנים ביותר בקרב המוסלמים. המסורת אודות היהודים שיתחבאו מאחורי עצים ואבנים ביום הדין, נפוצה בקרב גורמים אסלאמיים ומטרתה לפגוע ביהודים באשר הם. העובדה שהמסורת מופיעה בקבצי החדית' הנחשבים למהימנים ביותר באסלאם, מעניקה משנה תוקף לאמיתותה.

הפרק השלישי באמנה עוסק באסטרטגיה של החמאס ומבהיר כי "פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי". כך נכתב בסעיף 11 המבהיר כי אין היתר לשאת ולתת על פשרות וחלוקת הארץ, או בקיצור- אין משמעות למשא ומתן על אדמה אסלאמית: "[בהתאם ל]תפישת העולם פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי [וקף] לדורות של מוסלמים עד יום תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא, או כל המלכים והנשיאים, ואין היא קניינו של שום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם הם פלסטינים או ערביים, זאת משום שפלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של מוסלמים עד יום תחיית המתים. זה דינה לפי ההלכה האסלאמית [השריעה], וחל עליה אותו הדין החל על כל טריטוריה אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע…". 

בהמשך, בסעיף 13 נכתב מפורשות: "היוזמות [המדיניות], ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. לפיכך ויתור על חלק כלשהו מפלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת". סעיף 27 באמנה מבהיר כי אין מקום לתפישות חילוניות: "אין ביכולתנו להחליף את מוסלמיותה של פלסטין בהווה ובעתיד ולאמץ את תפישת העולם החילונית, שכן האסלאמיות של פלסטין היא חלק מדתנו ומי שמזלזל בדתו מפסיד"

maximize-image
images-count4+
"ויתור על חלק כלשהו מפלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת" | צילום: פלאש 90

כאן המקום להבהיר- לא יקום ולא יהיה מנהיג ערבי מוסלמי "פלסטיני" מומצא, בין אם מהפת"ח או כל תנועה ומפלגה אסלאמית אחרת, חילונית או דתית, שיסכים לוותר על גרגר מארץ ישראל לטובת בית לאומי לעם היהודי. כראיה תומכת – ראוי ללמוד גם את "האמנה הפלסטינית", החילונית לכאורה, שתעיד על כך ומעולם לא שונתה. כאן גם טמון המפתח לניצחון ישראל על ארגוני הטרור, מהפת"ח ועד החמאס- השמדתם, כיבוש השטח והתיישבות יהודית בכל חבלי ארץ ישראל. כזאת יש לעשות ללא מורא, ללא התניות או כתגובות נגד להחלטות או"ם הזויות, ובוודאי ללא התנצלויות. בדיוק כשם שאדם שב לביתו אחרי העדרות מאולצת – אין הוא נדרש להתנצל על חזרתו בפני השכנים, ובוודאי שלא על גירוש מסיגי הגבול מאדמתו. התנהגות שכזו אולי מאפיינת את המנומסים שבאנגלים או הגרמנים החדשים, אבל במזרח התיכון -זו לכל הפחות בדיחה גרועה ובוודאי סממן לחולשה נוראה.  

אם הדברים עדיין לא מובנים או ברורים דיים לאצילים ויפי הנפש שבישראלים, מוטב שיקראו בעיון את הסיפא של סעיף 13: "אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים".

במהלך יום הטבח בשבעה באוקטובר, נצפו אזרחים עזתים בני כל הגילאים חוצים את הגדר וחודרים ליישובי העוטף, תוך שהם נוטלים חלק בביזה, ברצח ובחטיפה. גם מי שלא פלש לשטחי העוטף, השתתף ב"חגיגה" בשטחי רצועת עזה, עם הבאת החטופים והשלל. על כך נכתב באמנה שמלחמת הקודש באויב והיציאה נגדו הינם חובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית: "האישה יוצאת להילחם בו [באויב] ללא רשות בעלה, והעבד ללא רשות אדוניו. דבר כזה לא קיים בשום משטר אחר [זולת המשטר האסלאמי], וזו עובדה שאין עליה עוררין".

מחבלים מעזה ליד טנק בגבול עזה ב-7 באוקטובר, ארכיון |
maximize-image
images-count4+
מחבלים מעזה ליד טנק בגבול עזה ב-7 באוקטובר, ארכיון | צילום: פלאש 90

בין הממצאים שהובאו מרצועת עזה ומופצים גם בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, נמצאים ספרי לימוד, רווי מסרי הסתה ושנאה ליהודים. בכל עת שנמצא ספר שכזה, והובא לידיעת הציבור, הופתעו יושבי האולפנים, כאילו ציפו שהערבים ילמדו על תנועת חיבת ציון ומילות ההימנון. באמנת החמאס נכתב מפורשות: "אין מנוס מכך שבפעולת טיפוח התודעה [האסלאמית – ג'יהאדית] ישתתפו חכמי-הדת, אנשי החינוך ואנשי ההסברה ותקשורת, כמו גם הציבור המשכיל, ובמיוחד הדור הצעיר והמנהיגים של התנועה האסלאמית. בנוסף, אין מנוס מלהכניס שינויים מהותיים בתוכניות הלימודים, שיחלצו אותן מהשפעות הפלישה הרעיונית, שהוחדרה אליהם על-ידי המזרחנים והמיסיונרים. לפיכך, אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים [ולהבהיר להם] שהיא בעיה דתית, ויש לטפל בה על בסיס זה".

מאז תחילת המלחמה גובר הויכוח בישראל עד כמה היווה המצב החברתי הרעוע בארץ, שיקול ביציאה להתקפת הטרור "מבול אל-אקצה". כדי להבין שהחמאס מודע היטב לנעשה בישראל ומתזמן בהתאם את פעולותיו, די לקרוא את הכתוב בסעיף 16 באמנה: "…ההכרח ללימוד באופן מודע של האויב ויכולותיו החומריות והאנושיות, הכרת נקודות התורפה והעוצמה שלו והכרת הכוחות התומכים בו והעומדים לצידו. יש הכרח להכיר את האירועים השוטפים, להיות מעודכנים, וללמוד את הניתוחים והפרשנויות עליהם. בד בבד יש צורך בתכנון להווה ולעתיד, ולחקור כל תופעה שהיא, כדי שהמוסלמי לוחם הג'יהאד יחיה את חייו כשהוא מודע למטרתו, יעדו ודרכו ובמה שמתרחש סביבו…". 

בנוסף, בסעיף 31 מתוארת החברה הישראלית כמפולגת ושסועה, שלא משכילה להבין את הסכנה הניצבת לפיתחה מפני המוסלמים, שיכריעו אותם בבוא העת: "מאמיני הדתות האחרות נקראים להפסיק להיאבק באסלאם במה שנוגע לריבונות על אזור זה, שכן ביום בו הדבר יושג, הם יהפכו להיות שליטים, אזי הם ישלטו רק באמצעות הרג, עינוי וגירוש, שהרי הם ימצאו עצמם מצרים אלה את צעדי אלה, מה גם שלא לדבר על מאמיני הדתות האחרות; ואכן העבר וההווה מלאים בדוגמאות המוכיחות זאת, [כפי שמופיע בקוראן בקשר ליהודים]: "אין הם פורצים כאיש אחד להילחם בכם, אלא רק בתוככי קריות בצורות או מעבר לחומות, ואולם קיימת עוינות בינם לבין עצמם. הם נראים לך מלוכדים, אך לבותיהם מפולגים, כי הם עם אשר לא ישכיל להבין". (סורת אלחשר, פסוק 14).

maximize-image
images-count4+
בסעיף 31 מתוארת החברה הישראלית כמפולגת ושסועה | צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90

לקראת סוף האמנה, בסעיף 32 שוב נעשה שימוש בציטוט מהקוראן: "זרענו איבה ושינאה ביניהם עד יום תחיית המתים". תפישת עם ישראל כמפולג ואכול שינאת פנים, בהסתמך על הקוראן, קיבלה הוכחה ערב טבח שמחת תורה בעוצמות שכמותן לא נודע, כמעט מאז קום המדינה. הדבר לא נעלם מעיני מנהיגי החמאס ואדריכלי הטבח, שחיכו לשעת הכושר כדי לעשות מעשה ולעמוד בראש המאבק, אליו יצטרפו שאר אויבינו. דברים ברוח זו נכתבו בראשית הסעיף העוסק במעגל הסכסוך עם הציונות העולמית, עת רואה עצמה תנועת החמאס "כחוד החנית" בדרך לניצחון.

סיכום והמלצות

החמאס מסריח מהראש והראש הוא "האחים המוסלמים", הפועלים כמעט באין מפריע דווקא ברחבי ישראל. היות והחמאס הינו תוצר של האחים המוסלמים, אזי יש להילחם בשניהם בנחישות ובכל מקום בו ימצאו, ללא הבחנה בין רצועת עזה, ליהודה ושומרון, המשולש, הגליל, הנגב וירושלים. את שהשכילו שלטונות מצרים וירדן לעשות ביחס לאחים המוסלמים בארצם, להוציאם אל מחוץ לחוק ולרודפם עד חורמה, ראוי ליישם גם בגבולות ישראל. 

הבסת החמאס ומיגורו מחייבת לא רק את חיסול הנהגתו, פעיליו, תומכיו ותשתיותיו, כי אם את כיבוש האדמה, עליה ישב וממנה פעל וייצא טרור, וביסוס נוכחות ישראלית צבאית ואזרחית על הקרקע. ברצועת עזה מומלץ לשמר תא שטח שנחרב, כעדות וזיכרון לתגובה ישראלית צפויה לכל אויב שיעז לבחון את עוצמתנו.

מעזה ועד דוחא: אלו בכירי חמאס שנותרו ברשימת המטרות של צה"ל

מעזה ועד דוחא: אלו בכירי חמאס שנותרו ברשימת המטרות של צה"ל

35
31.08.25|אדם מיכלשווילי

חיסול החמאס מחייב פגיעה פיזית, חומרית ורוחנית בו זמנית. החל מסילוק סמל חמאס מובהק כקברו של עז אלדין אל-קסאם

בנשר, המוזכר בסעיף 7 באמנה: "תנועת ההתנגדות האסלאמית היא איפוא חולייה אחת מהחוליות של הג'יהאד בעימות עם הפלישה הציונית. קשורה בקשר אמיץ להופעת השהיד עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'יהאד מאנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת ג'יהאד של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הג'יהאד של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'יהאד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה".

לרגל פתיחת שנת הלימודים, מן הראוי שבמוסדות החינוך ובצבא יחזקו האזרחים והחיילים כאחד, את הזהות היהודית והזכות על ארץ אבותינו. זאת לצד הגברת ידיעותיהם בשפה ובתרבות הערבית, והכרת מטרות אויבינו – שכנינו מקרוב ומרחוק, בכללם החמאס ויריביהם ברשות הטרור שיובאה מתוניס ל"עזה ויריחו תחילה", "בחוכמתנו" כי רבה, על כל הנהגתה וצבאה ("צבא שיחרור פלסטין") הנקרא מאז ועד היום בפינו "שוטרי הרשות", ולא מחבליה משום מה.

טל בראון

טל בראון

קצין מילואים בדרגת אלוף משנה אשר שירת במגוון תפקידים לאורך השנים בצה"ל. חבר בתנועת הביטחוניסטים ובעל תואר שני בנושא צבא וביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים

עקבו אחרינו גם ב-Google News