עם דגלי ישראל, מזוזה, שירים וריקודים, שבו הלילה (בין שני לשלישי) עשרות תלמידים מישיבת שבי חברון לבית "ולירו" בקסבה של עיר האבות. מדובר בבית שהיה שייך ליהודים שהתגוררו בקסבה של חברון עד הטבח הגדול בפרעות תרפ"ט, בשנת 1929, אז קמו השכנים הערבים וביצעו טבח ביהודים ברחבי הארץ.
133 יהודים נרצחו ומאות אחרים נפצעו בטבח, כשרק בחברון נרצחו 67 יהודים – ביניהם ילדים שנשחטו לעיני הוריהם, ונשים יהודיות נאנסו. הבריטים ששלטו אז לא נקפו אצבע כדי לסייע ליהודים. לאחר הטבח, הקהילה היהודית שישבה במקום מאות שנים נמחקה ועזבה את הקסבה של חברון למקומות יישוב אחרים.
2+
2+
2+לאחר 96 שנים של המתנה וציפייה, אמש כאמור שבו יהודים לקסבה של חברון כשגאלו את בית "ולירו". בישיבת שבי חברון אומרים כי המטרה המרכזית כעת היא לשקם את המבנה, ששימש במשך שנים כנגריה והוא במצב ירוד.
בישיבה מסרו כי "המקום כולו שרוף, אין תשתיות בסיסיות של מים חשמל וביוב, כמובן שאין מה לדבר על ריהוט – ולכן אנחנו נגייס את כל מי שאנחנו יכולים כדי להתאים אותו למגורים של תלמידי ישיבה. המקום הזה הוא נחלת אבותינו, כמה עשרות מטרים מפה, במערת המכפלה, שוכנים האבות והאימהות שלנו, הם שמגנים עלינו".
כמו כן, בשבי חברון ציינו כי רק לאחרונה צמחה הישיבה והיא מונה כעת 450 תלמידים בלב עיר האבות: "הבית הזה, בתוך הקסבה של חברון, בהחלט יהיה בית עבורם. הרוצחים צריכים להבין – לא משנה אם עברו שנתיים מאז אותו טבח נורא בשמחת תורה או טבח מאורעות תרפ"ט לפני 96 שנים, אנחנו נשוב לכל בית, לכל מקום, לכל פיסת אדמה בארץ ישראל, נקבע מזוזה ונניף דגל, זו הצוואה של הנרצחים ואמש אנחנו גם קיימנו אותה".
ראש ישיבת שבי חברון, הרב חננאל אתרוג: "אנחנו שמחים ומלאי תודה לקב"ה על הזכות להיות שליחים של עם ישראל ושל מדינת ישראל בעשיית צדק היסטורי בהשבת רכוש יהודי שנגזל לאחר הטבח בתרפ"ט. ותודה גדולה גם לשליחים הנאמנים בממשלה, במינהל האזרחי ובצה"ל וכן לקהילת יהודי חברון וראש המועצה אייל גלמן על הסיוע בתהליך המורכב".
