לשגריר גרמניה בישראל סטפן זייברט אין בעיה להצטלם, לשתף פעולה ולתמוך עם פעילי עמותת "עומדים ביחד", שהגדירה את פעולות הממשלה העתידיות בעזה כהפיכתה ל"מחנה ריכוז", כינתה את השר איתמר בן גביר כ"נאצי", כאשר פעיליה משתפים תכנים התומכים בתיאורית ה-״עליונות היהודית״ האנטישמית למדי.
קשה להערך כי אלו המכירים את פועלו את השגריר יופתעו מהידיעה. מדובר בדיפלומט בכיר בעמדה לא נעימה: הוא מייצג מדינה שבגלגולה הקודם ביקשה להשמיד, להרוג ולחסל את העם היהודי, שבטוב ליבו מארח את זייברט; הוא בתמורה, גומל לצאצאיהם של אלו ששרדו את התופת שיזמו אבותיו וחבריהם, בשורה של עלילות דם, שקרים, וניסיונות לעוות את ההיסטוריה.

אם זייברט למד לקח כלשהוא מהשואה, הוא כנראה שב-2025 אפשר ואף כדאי לעוות את זכרונה. ההזדמנות האחרונה שנקרתה בדרכו לכך היא עזה. המשבר ההומניטרי ברצועה פתח לו דלת: תמונות של ילדים רעבים ובניינים הרוסים, שעם הרמז הנכון אפשר לבנות על כך שהעולם יסיק כי שורדי השואה – הפכו לנאצים בעצמם.

באופן חריג, משרד החוץ הישראלי לא שותק מול מעשיו של השגריר הסורר. מאז החל את תפקידו ננזף לפחות בירושלים לפחות ארבע פעמים: עקב השתתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי פלשתיני, הפצת עלילת דם על תינוקות שקפאו למוות בעזה, הגעה לדיון בג"ץ שעסק ברפורמה המשפטית, והגדרת חנות ספרים ערבית שהפיצה תכנים אנטישמיים ככזו המקדמת "דיאלוג ושלום".

פנינו למשרד החוץ של גרמניה בניסיון להבין האם בברלין מאמינים כי נכון וראוי להשוות בין השואה לעזה, כפי שמשתפי הפעולה של השגרירות בתל אביב עושים. עוד ניסינו להבין, האם ינותק הקשר עם אותן עמותות שמאמינות כי נכון להשוות בין מעשי הנאצים, לממשלת ישראל ולצה"ל.

התגובה שקיבלנו, לא פחות ממדהימה: ממשרד החוץ של גרמניה נמסר בתגובה: "כמו כל השגרירים של גרמניה מסביב לעולם, השגריר זייברט הונחה על ידי משרד החוץ ליצור קשרים עם ארגוני החברה האזרחית במדינתו המארחת. לשגריר זייברט יחסים מצוינים עם ארגונים אלו מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל, ויש לו תמיכה מלאה מטעם משרד החוץ".
