משולש ברמודה, האזור הידוע לשמצה באוקיינוס האטלנטי, ששימש במשך למעלה מ-500 שנה כזירת טרופות ספינות, התרסקויות מטוסים ותופעות על-טבעיות לכאורה, זכה להסבר מדעי חדש. ד"ר סיימון בוקסול, אוקיינוגרף מאוניברסיטת סאות'המפטון, טוען כי התעלומה נפתרה, והסיבה אינה קשורה לתיאוריות על-טבעיות, אלא בתופעה טבעית אך קיצונית – גלים סוררים, כך פורסם היום (חמישי) בניו יורק פוסט.
לדברי בוקסול, גלים סוררים אדירים, שיכולים להגיע לגובה של כ-30 מטרים, נוצרים כתוצאה מהתכנסות סופות באזור משולש ברמודה, המוגדר באופן רופף בין ברמודה, פורטו ריקו ומיאמי. גלים אלו, המכונים גם "גלי סערה קיצוניים", מסוגלים לבלוע ספינות, לעיתים אף לשבור אותן לשניים, ולמחוק כל זכר לקיומן תוך דקות.
3+"יש סופות מדרום ומצפון שמתאחדות", הסביר בוקסול, כפי שדווח ב"אקספרס". "ואם ישנן סופות נוספות מפלורידה, זו יכולה להפוך לתצורה קטלנית של גלים סוררים". בוקסול הדגים כיצד שילוב של מערכות גלים יכול להפוך גל רגיל בגובה 10 מטרים לגל מפלצתי של 20 או אף 30 מטרים. "משהו כמו מכלית ענק או ספינת מטען גדולה יכולה להיהרס על ידי גל כזה", הוא ציין בראיון ל"דיילי מייל".
כדי להמחיש את טענתו, בוקסול וצוותו שיחזרו במעבדה את שקיעתה של נושאת הפחם האמריקנית USS Cyclops, שנעלמה במשולש ברמודה ב-1918 עם 309 אנשים על סיפונה, מבלי להותיר עקבות. בסימולציה, גלי הסערה הקיצוניים הציפו את המודל של הספינה, שתוכננה עם תחתית שטוחה, וגרמו לה לשבירה תוך זמן קצר. "אם אתם יכולים לדמיין גל סורר עם שיאים בשני הקצוות, אין תמיכה מתחת לסירה, והיא נשברת לשניים. במקרה כזה, היא עלולה לשקוע תוך שתיים עד שלוש דקות", הסביר בוקסול.
3+האוקיינוגרף טען כי גלים אלה עשויים להסביר גם את היעלמותם של כ-20 מטוסים באזור, כולל משימת אימונים של חמישה מפציצי חיל הים האמריקני ב-1945, שבה נעלמו גם מטוס חילוץ שנשלח לחפשם. לדבריו, תנאי מזג האוויר הקשים וגלים סוררים יכולים לגרום לתאונות גם בשמיים, במיוחד כאשר טייסים חסרי ניסיון נתקלים בתנאים קיצוניים.
משולש ברמודה, הידוע גם כ"משולש השטן", זכה למוניטין של אזור מסתורי מאז ימי כריסטופר קולומבוס, שדיווח ב-1492 על "אורות רוקדים מוזרים באופק" וקריאות מצפן לא תקינות. עם זמן, התפתחו תיאוריות רבות, כולל מערבולות זמן, חייזרים ופורטלים בין-ממדיים. עם זאת, בוקסול דוחה את התיאוריות הללו ומדגיש כי ההסבר נעוץ בכוחות הטבע. הוא ציין כי התנאים הייחודיים באזור – התכנסות סופות ממספר כיוונים – יוצרים סביבה מושלמת לגלים סוררים, שלא היו מוכרים למדע עד שנות ה-90, כאשר לוויינים החלו לזהותם.
3+למרות ההסבר המדעי, בוקסול הודה כי חלק מהציבור מתקשה לקבל אותו. "אנשים יתעלמו מעובדות ומספרים כל הזמן", אמר ל"דיילי מייל". "יש לנו בעיות אמיתיות לשכנע אנשים ברגע שהם נחושים להאמין בתיאוריות על-טבעיות". עם זאת, הוא טען כי התנאים במשולש ברמודה אינם שונים בהרבה מאזורים אחרים בעולם, כמו קצה דרום אפריקה, שבהם גלים סוררים נפוצים אך פחות מפורסמים.
חלק מהחוקרים, כמו המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), טוענים כי אין ראיות לכך שהיעלמויות במשולש ברמודה מתרחשות בתדירות גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים של האוקיינוס. לדבריהם, גורמים כמו טעויות אנוש, תנאי מזג אוויר קשים וזרמי הים החזקים של זרם הגולף מסבירים את רוב המקרים. תיאוריות אחרות, כמו בועות מתאן שגורמות לספינות לשקוע עקב שינוי בצפיפות המים, לא הוכחו מדעית, לדברי בוקסול.
לעומת זאת, ישנם סיפורים כמו זה של הטייס ברוס גרנון, שטען כי ב-1970 טס דרך "ערפל מוזר" ו"חור תולעת" בזמן שחצה את משולש ברמודה במטוס קל. סיפורים אלו ממשיכים לתדלק את המיתוסים, אך בוקסול מדגיש כי ההסבר המדעי של גלים סוררים מספק תשובה משכנעת יותר לרוב המקרים.
