הפנטגון מגבש בשבועות האחרונים תוכנית לפריסה צבאית בעיר שיקגו, לבקשתו של הנשיא דונלד טראמפ, המבקש "למגר את הפשיעה, את תופעת חסרי הבית ואת ההגירה הבלתי חוקית". לפי גורמים שצוטטו ב"וושינגטון פוסט", טראמפ רואה במהלך מודל פעולה שיוכל לשמש בעתיד גם בערים גדולות אחרות ברחבי ארצות הברית.
האפשרויות הנבחנות כוללות גיוס של כמה אלפי אנשי המשמר הלאומי כבר בספטמבר. תרחיש פחות סביר אך עדיין נדון הוא פריסת חיילים בשירות פעיל בעיר השלישית בגודלה בארה"ב. המהלך דומה לפריסה שביצע טראמפ בלוס אנג'לס ביוני, אז נשלחו 4,000 אנשי משמר לאומי ו־700 נחתים, למרות התנגדות הנהגת המדינה.
המהומות בלוס אנג'לס: כ-700 חיילי נחתים יתפרסו זמנית באזור
בממשל טוענים כי מדובר בצעד נחוץ להשבת "החוק והסדר". טראמפ, ששיבח את פריסת המשמר הלאומי בוושינגטון די.סי. (שם מוצבים מעל 2,200 חיילים), הצהיר כי "שיקגו היא בלגן" והבטיח כי תהיה היעד הבא. לפי גורמים המעורים בתכנון, מבצע זה ילווה גם בפעולות אכיפת הגירה נרחבות של רשות ההגירה והמכס (ICE), כחלק מהנחיה לבצע לפחות 3,000 מעצרים ביום.
מושל אילינוי וראש עיריית שיקגו (שניהם דמוקרטים) דחו את דברי טראמפ, האשימו אותו בניסיון "ליצור כאוס ופחד" והבהירו כי אילינוי לא ביקשה ולא תקבל פריסת כוחות פדרליים. עוד הוסיפו כי כל פריסה כפויה תהיה "בלתי חוקית ולא מתואמת".
1+טראמפ נוהג לתקוף ערים גדולות המנוהלות בידי דמוקרטים, במיוחד שיקגו, ומתאר אותן כ"מוקדי פשיעה". שיקגו אכן מובילה במספר מקרי הרצח הכולל (573 בשנת 2024), אך ערים אחרות, בהן סנט לואיס ודטרויט, רשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ביחס לאוכלוסייה. בשנים האחרונות נרשמה ירידה בפשיעה בעיר ובערים נוספות מאז הקורונה.
בדרך כלל, מושלים מפקחים על המשמר הלאומי, אך לנשיא יש סמכות לפדרליזציה ולפריסה לפי סעיף 10 לחוק הפדרלי או באמצעות חוק ההתקוממות. עם זאת, השימוש בהם שנוי במחלוקת. כבר ב־2020 טראמפ שקל מהלך דומה בעקבות מהומות ג'ורג' פלויד.
1+בקליפורניה, שם פרס טראמפ כוחות ביוני, הוגשו עתירות משפטיות בטענה שהמהלך הפר את החוק האוסר על שימוש בצבא לאכיפת חוק אזרחית. בית משפט פדרלי קבע שהפריסה בלתי חוקית, אך ההחלטה הושהתה בערעור.
