מסיבת העיתונאים של בני גנץ אמש (מוצ"ש) הייתה בסך חלק מתוכנית שכל כולה דיבורים. האיש מדבר אל עצמו, לא עם אף אחד אחר, שכן גם בקואליציה אף לא מבין מה הוא רוצה, ובאופזציה מתייחסים אליו כאל תמהוני. אומנם בליכוד רוצים כמה שיותר אחדות, הרצון ששנאת הימין תיפסק הוא סנטימנט מאוד חזק במפלגה, אבל בני גנץ עמד על הבמה ואמר: אני ממשיך בחרמות ובשנאות – אני קובע מי יהיה ומי לא. תמהוני.
בין היתר, גנץ שוכח שפרש מהממשלה וחתר תחתיה עם ביידן, כשמטרתו היא להפיל את ממשלת הימין. בינתיים, כשלא היה חלק מהממשלה פסקו ההדלפות מישיבות הקבינט, אבל חשוב מכך – ההישגים של ישראל הלכו וגדלו: בשנה האחרונה, בה נעדר גנץ מהממשלה, נמנעה השתתפותו בשורה של החלטות הסטוריות ובהן: מבצע הביפרים, חיסול נסראללה והפגיעה הדרמטית ביכולות החיזבאללה, הסכם הפסקת האש בלבנון, ההשתלטות על מרחב החיץ ופסגת החרמון בעת נפילת אסד והשמדת עיקר כוחו של הצבא הסורי, שחרור החטופים בחודשים ינואר-מרץ השנה, והעיקר: "עם כלביא" – הפגיעה הדרמטית וחסרת התקדים בתוכנית הגרעין האיראנית ובפרוייקט הטילים הבליסטית שלה.
2+את כל זה ראה גנץ מהיציע, כשהודעתו אתמול היא גם הודאתו: פרישתי מהממשלה היתה שגויה – ולא רק בגלל השלכותיה האלקטורליות עלי. אלו מהלכים שגנץ התנגד להם נחרצות – סדרה שלמה של פעולות מרכזיות הצליחו להתרחש בשל העדרות אנשי המחנה הממלכתי. יו"ר כחול לבן ראה את כל אלו מבחוץ לאחר שפעל בחוסר אחריות, כי מה שעמד בראש מעיניו היה להפיל את ממשלת נתניהו.
בני גנץ ישב והסתכל מהיציע, ראה איך המשחק מתנהל בידי אחרים. לא רק שלא היה שם, לא רק שלא השפיע, הוא גם גילה שהציבור רואה בו גורם מפריע. נגמר האירוע הזה – גנץ עמד שם אתמול ודיבר בפאתוס כאילו הוא ראש ממשלה, כשהוא לא מציג שום דבר חיובי שעשה.
2+גם אי אפשר לשכוח לגנץ את פרשיית המימד החמישי – שבה הוא מעורב עד צוואר, כולל עם הקטארים ואותו גנרל שקיבל ממנו מאות אלפי דולרים ונאשם בארצות הברית על פעילות עם קטאר. על זה לא מעמידים אותו לדין.
אנחנו מכירים את פרשת הסייבר ההתקפי, אנחנו מכירים את פרשת המינויים שלו – הוא זה שמינה את רצי הלוי עשרה ימים לפני בחירות, הוא הלך יחד עם כוכבי כשהם כפו את רונן בר על הממשלה, הוא זה שמינה את חליוה, הוא זה, שיחד עם כוכבי, אשמים בכל פרשת המטרו שכשלה.
2+הוא היה שר ביטחון כושל ובמידה רבה קשה לשכוח את אמירותיו "המוסריות" על כך שהיה מוכן לסכן את חיי חיילי גולני כדי לייצר איזו מציאות של אימא פלשתינית שלא תבכה – כשאנחנו, הרי, מעדיפים אלף אימהות פלשתיניות בוכות ולא אימא יהודייה אחת בוכה.
בני גנץ לא כשיר בשום צורה להיות מייצג המחנה הזה שצריך את האחדות – השנאה שלו הובילה פעם אחר פעם לחרמות. טוב שהוא בחוץ, אסור לקבל אותו. צריך לקוות שבנימין נתניהו לא שוקל כניסה של בני גנץ, זו תהיה בכייה לדורות, הפרעה למערכת.
מציע "עסקת חבילה" לנתניהו: מסיבת העיתונאים של גנץ
אם בני גנץ רוצה – הוא יכול להיכנס, להחליף את עידית סילמן בתור שר לאיכות הסביבה כדי לשבת שם ולמחוא כפיים למערכת הזאת. זה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות למען הציבור הישראלי.
