מרגישים זקנים כבר? "הארי פוטר וגביע האש" חוגג השנה 20 אביבים ליציאתו למסכים בארץ הקודש. כן, כן הפרק הרביעי בסדרת הסרטים המספרת את עלילות הקוסם הממושקף כבר נמצא איתנו יותר זמן משחשבנו. לכבוד המאורע הסרט חוזר לבתי הקולנוע רק שהפעם גם הצופים בארץ זוכים ליהנות מהתענוג לו זוכים בגולה כמעט כל שני וחמישי (מתי מפיצי הסרטים ידאגו לנו יותר באמת?) ולצפות בסרט על המסך הגדול בחודשי הקיץ החמים כפי שלסרט כזה מגיע. אך האם גם היום הוא מהנה כמו אותו קיץ לפני 20 שנה או שמא הנוסטלגיה מסמאת את עניינו?
2+בפרק הרביעי הארי פוטר חוזר לשנה רביעית בבית הספר "הוגוורטס" לכישוף ולקוסמות. לפני שגיבורנו מתחיל להרגיש בבית באופן לא מוסבר ומבלי שהגיש מועמדות הוא נבחר להתחרות בטורניר הקוסמים המשולש. מדובר באירוע נדיר בו שלושה בתי ספר קסומים מרחבי העולם (או מרחבי אירופה לפחות) שולחים תלמיד מטעמם להתחרות בשלושה אתגרים מסוכנים שדורשים אומץ, חוכמה נחישות וכל שאר הדברים שתלמיד צעיר לקסם אמור להצטיין בהם. מלבד זאת נרקמת במחשכים מזימה מרושעת והכנסתו של גיבורנו עם צלקת הברק לתוך התחרות הנ"ל היא רק ההתחלה שלה.
למרות שזה לא כיף צריך לומר כבר בהתחלה – הסרט פחות טוב משלושת הקודמים אליו באופן מורגש. בסרטי הסדרה עד כה עולם הקסמים הרגיש חדש ומרגש ובכל פינה חיכתה איזו הפתעה בצורת יצור או חפץ קסום. גם בסרט השלישי שניסה להיות קצת יותר בוגר יחד עם גיבוריו וצופיו עדיין ניכרת ההתרגשות לחזור לעולם הקוסמים ולחקור אותו וגם כאן בהחלט נעשה ניסיון שאף צולח חלק לא קטן מהסרט. עדיין ככל שהסרטים מתקדמים הם גם מתבגרים וכאן יש קצת יותר משקל לבגרות ולבעיות ולחצים מאשר השיבה לבית הספר הקסום שזכינו להכיר כבר.
2+מהטון היותר בוגר נובעת גם מעלה מסוימת של הסרט – הסכנה מרגישה גדולה וקשה יותר וזה הופך את הסרט למרגש בצורה מעניינת ושונה מקודמיו. הרבה מסצנות הפעולה מרשימות ומבדרות מאוד. והבגרות החדשה שמגיע בסרט הזה מאפשרת לו את הסוף המפתיע שלו שעדיין זכור מאוד בקרב מעריצי הסדרה. למרבה הצער הבמאי מייק נואל לא ביים את הסרט באותו כישרון של כריס קולומבוס או אלפונסו קוארון שהיו אחראים על שלושת הפרקים הקודמים בסדרה והדבר מורגש. וחוץ מזה ישנם הרבה חלקים מהספר שהסרט לא נתן להם מספיק מקום אבל החוויה הכוללת לא נפגמת מך יותר מדיי (בסרטים היותר מתקדמים זה כבר פחות המצב למרבה הצער).
אך בסופו של דבר למרות שזה בהחלט הסרט הכי פחות טוב בסדרה עד כה עדיין החוויה מספיק מרגשת, מהנה ומחזירה את הצופה לעולם שאהב בסרטים הקודמים כדי לצפות בסרט – על אחת כמה וכמה במסך הגדול.
ציון: 3.8 מתוך 5
