כמה ילדים יש בכיתה של הבן או הבת שלכם? תלוי לאן שלחתם אותם ללמוד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) דו"ח, החושף כי ממוצע התלמידים לכיתה בחינוך היסודי ירד בעשור האחרון מ־26.7 תלמידים לכיתה ל-26.0. עם זאת, מאחורי הנתון הכללי מסתתרות מגמות שונות בכל אחד מהמגזרים.
הכי צפוף: החינוך הממלכתי
הפיקוח הממלכתי בחינוך היהודי ממשיך להוביל בממוצע תלמידים לכיתה. בשנת תשפ"ד (2023/24) נרשמו בו 26.9 תלמידים בממוצע בכל כיתה, ירידה ניכרת מהנתון בעשור הקודם, אז עמד הממוצע על 28.9 תלמידים לכיתה.
1+עלייה בממוצע – בממלכתי דתי ובחרדי
לעומת המגמה הכללית של ירידה בצפיפות, בחינוך הממלכתי־דתי עלה ממוצע התלמידים לכיתה מ=24.6 בתשע"ד ל-25.3 בתשפ"ד. גם בחינוך החרדי נרשמה עלייה דומה: מ-23.5 ל-24.6 תלמידים לכיתה. עם זאת, בשני המגזרים הללו הממוצע עדיין נמוך בהשוואה לחינוך הממלכתי והחינוך הערבי.
מגמות הגידול: יותר תלמידים ויותר כיתות
במהלך העשור האחרון גדל מספר התלמידים בכלל החינוך היסודי ב-20.1%, ומספר הכיתות ב-23.5%. בחינוך הממלכתי, לדוגמה, קצב פתיחת הכיתות היה גבוה משמעותית מקצב הגידול במספר התלמידים, מה שתרם להפחתת הצפיפות. לעומת זאת, בחינוך החרדי והממלכתי-דתי, קצב גידול התלמידים היה מהיר יותר מזה של פתיחת כיתות חדשות, מה שהוביל לעלייה מתונה בצפיפות.
1+השורה התחתונה: הפערים מצטמצמים
למרות ההבדלים בין המגזרים, נתוני הדו"ח מצביעים על מגמה של התכנסות בממוצעי הכיתות. בסוף העשור, הפערים בצפיפות בין הזרמים הצטמצמו – תוצאה של תהליכים דמוגרפיים, חינוכיים ותקציביים גם יחד.
