הריאיון ששודר בערוץ 12 לא היה עיתונות, הוא היה מהלך מתוזמן, משפיל ומופרך. מהלך שחושף מופקרות מוחלטת של הצנזורה ושל מקבלי ההחלטות, הן בצבא והן בתקשורת. אנו עדים למערכה שלמה, בכיכובם של אביב כוכבי, אהרון חליוה והרצי הלוי, שמטרתה לטמא את תהליך התחקור הצה"לי ולקבע עובדות בשטח התודעתי. כפי שראינו גורמים בכירים משנים ערכים בוויקיפדיה, כך אנו רואים כעת ניסיון בוטה לשנות את דפי ההיסטוריה.
הכשל הגדול ביותר של הממשלה הנוכחית הוא שלא השכילה לחוקק עד היום חוק להקמת ועדת חקירה פריטטית (שוויונית), כזו שתורכב מנציגים שישאלו את השאלות הקשות באמת. רק ועדה כזו, שחבר כמו איציק בונצל יהיה חלק ממנה, תוכל לחשוף את האמת ולמנוע את הטיוח המתהווה לנגד עינינו.

מהקלטות לשביתות: המטרה נשארת זהה
בזמן שהקרב על הנרטיב מתנהל מאחורי הקלעים, ברחובות מתנהל קרב אחר, אך עם מטרה דומה: הפלת הממשלה. אני מביט על השביתה ועל המחאות ותוהה מה באמת מנסים להשיג פה. אם בסוף היום יחזור חטוף אחד, נברך על כך, אך אל לנו להיות תמימים.
אני רואה קשרים והקשרים חשודים: כיצד במקביל למחאה, קטאר מגישה פתאום הצעה חדשה לעסקה חלקית, בניגוד לדרישת המוחים ל"כולם עכשיו"? האמת פשוטה וכואבת. זו אינה שביתה למען החטופים, זוהי תנועת מלקחיים פוליטית, המונעת על ידי אנשי עסקים וגורמים פוליטיים, שכל כולה זועקת "רק לא ימין". מטרתם היא להחזיר אותנו לימי אוסלו וההתנתקות, ולחלום שתי המדינות. צר לי על האנשים התמימים שנופלים שוב למלכודת הפוליטית הזו.

ובינתיים בעזה: ההכרעה קרובה
בניגוד לכל רעשי הרקע הללו, בזירה המבצעית הדברים נעים במהירות. ההחלטה לכבוש את עזה כבר התקבלה. להערכתי, בתוך פחות מחודש, ישראל תחל בפעולה הגדולה והמכרעת. זו תהיה פעולה מהירה, חדה ואגרסיבית, ולחמאס יוותרו שתי ברירות בלבד: להיכנע או להיות מוכנע. אין דרך שלישית.
