אני מניח שמזג האויר הלוהט בימים האחרונים הציף לכל אחד משהו בנפש. לי הוא הציף את הפסוק "כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט). פשט הפסוק מתאר שבבוא היום הרשעה תישרף באש, אבל יש גם ממד עומק.
החום הכבד שאנו חווים בימים הללו משתלב עם התחושה הכללית של סוף השנה וסוף (?) המלחמה – שאולי נגמר לנו הכוח. לאחר שנתיים של מאבק מתמשך; על גבי ארבע שנות זעזועים חברתיים, קורונה וכו' – מביאה אותנו הטמפרטורה הקיצונית לנקודת קצה נפשית. מכאן כבר קל להגיע לדמיונות על "סוף העולם" ותחושות ייאוש ואנרכיה.
1+כמו תמיד, הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו באופן מורכב יותר: הפסוקים בהמשך מתארים שמצד אחד אמנם "וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה, קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם", אולם מצד שני "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה". במילים אחרות, מצבי קיצון יכולים להתפרש לרע ולטוב, תלוי בנקודת היחס של "זדים" או "יראי שמי". כפי שחום גדול יכול להיתרגם לשריפה או לאנרגיה כך ניתן לקחת את התחושות הללו למקום שלילי או חיובי. ההתנהלות במצבים כאלה צריכה להיות בלי יותר מידי דרמה: חושבים כמה שפחות על החום ועושים מה שצריך לעשות.
1+נכון, חם מאד. המון קשיים. אולם שימו לב למקום שבו אנו נמצאים בסוף קיץ תשפ"ה: האיום הקיומי הוסר לעת עתה ממדינת ישראל; הכלכלה פורחת; אור השמש חושף את הרשע שהתחבא בצללים וכעת מאבד מכוחו מיום ליום (ספוילר: השביתה הפאתטית ביום א' תתמוסס כמו חשופית בשמש); התרבות במדינת ישראל הולכת ומתקרבת למסורת (ראו מופעי הקיץ הגדולים, פחות גידי גוב ויותר עידן עמדי). גל החום הזה יסתיים כפי שמסתיים הפרק במלאכי, שאותו אגב אנו קוראים בשבת הגדול: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּהו הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם".
מעבר לכך, כדאי בימים אלו להישאר במקום מוצל ולשתות הרבה מים.
קיץ טוב ושבת שלום
