ארצות הברית תקדם את תוכניותיה לבניית כור גרעיני על הירח, במסגרת תגובה לפעילות ההולכת וגוברת של סין ורוסיה בחלל. לפי דיווחים, הכור – שייבנה כחלק מתוכנית ארטמיס הבינלאומית של נאס"א – צפוי להגיע להספק של 100 קילוואט, יותר מהכפול מהתכנון המקורי, ולספק חשמל יציב לבסיסים עתידיים. המועד המוערך להשלמתו הוא שנת 2030.
הפרויקט כולל תשתית תומכת רחבה, מרשתות הולכה ועד אגירת אנרגיה, ויועד לפעול בתנאים קיצוניים של חום וקור קיצוניים, לחץ נמוך והיעדר אטמוספירה. הכור יישלח לירח במצב לא פעיל כדי לצמצם סיכון במקרה של כשל בשיגור.
המהלך מציב את ארה"ב בתחרות גלויה מול סין, הבוחנת את נחתת הירח Lanyue במטרה לשאת בני אדם עד סוף העשור, ובשיתוף עם רוסיה מתכננת תחנת מחקר ירחית עד 2035 – ייתכן שגם עם כור משלה.
במקביל, מדינות אירופה מקדמות פרויקטים עצמאיים כמו SELENE האיטלקי להקמת מקור אנרגיה יציב על הירח, מערכת הניווט הירחית LUPIN הספרדית, והקמת מרכז LUNA בגרמניה לאימון אסטרונאוטים ולבדיקות טכנולוגיות בתנאים המדמים את פני השטח.
המיזם האמריקאי נתפס לא רק כאתגר הנדסי, אלא גם כמהלך אסטרטגי לקביעת עליונות טכנולוגית ופוליטית בחלל. עד סוף העשור, ייתכן שנראה שילוב של חזרת בני אדם לירח לצד הקמת מתקני אנרגיה קבועים, שיספקו בסיס לנוכחות אנושית ארוכת טווח מחוץ לכדור הארץ.
