פרסום ראשון בחדשות 14: במשך שנים מתמודדים מגדלי הבקר בישראל בתופעה הולכת וגוברת – פלישות לִשדות מרעה, נזקים במאות אלפי שקלים והשתלטות על קרקעות. תעשיית הבקר היא תעשיה גדולה, כאשר הציבור הישראלי צורך בשר רב. מדובר בנזק כלכלי כבד אך בעיקר בבעיית משילות וריבונות. הפולשים הם תמיד רועים בדואים או ערבים המקושרים למשפחות פשע. במקומות שהם הצליחו לדחוק את מגדלי הבקר – הם משתלטים על האדמה.
לשם הלחימה בתופעה הוקם ארגון השומר החדש, ארגון חברתי חינוכי וציוני שהוקם ב-2007 במטרה לשמור על אדמות המדינה דרך לימוד ומעשה. "מטרתינו היא אחת – לעזור לשמור על המשילות בארץ ישראל. לתת מענה בלילות שלא ייכנסו, שלא תהיה פלישת עדרים, ולא פלישה חקלאית", מספר בצלאל גינוסר, חבר בארגון.
2+אם לא די בכך, אותם פולשים זוכים לא אחת במכרז לתיקון הגדרות שאותם הרסו – פרוטקשן לכל דבר. "הדבר הזה הוא מבחינתנו אירוע לאומני, שאי אפשר להעביר אותו לסדר היום, אנחנו צריכים להילחם בו יום יום", מספר אחיה הורביץ, מגדל בקר.
סיבלם של החקלאים אינו מסתיים רק בפלישות והשתלטות על קרק֫ע מרעה. אלה נתוני הפשיעה החקלאית ב-2023 והם מדאיגים מאוד. 54,181 גניבות קטנות, 7,411 גניבות משמעותיות, 23,383 ומקרי נדליזם והצתות,3,867 מקרי סחיטה וּפּרוטקשן ו-8,285 פלישות לשטח חקלאי. בסך הכל מדובר על 97,121 מעשי פשיעה חקלאית ב-2023.
2+השר איתמר בן גביר וח"כ יצחק קרויזר זיהו כי מדובר בסכנה כלכלית והשתלטות על אדמות מדינה ולפני כחצי שנה השלימו שינוי חקיקה בכנסת שאפשר הוצאת צו רישום דוחות מנהליים וקנסות לפולשים.כל דוח יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, ובמידת הצורך נפתחים תיקים בהוצאה לפועל והדבר גורם לירידה דרסטית בתופעה.
ואלו נתוני הדוחות מאז נכנסו לתוקפן התקנות:
2+מי שמופקדים על האכיפה וחלוקת הדוחות הם שוטרי מג"ב: "מטרת התקנות שנקבעו על ידי המחוקק, הינה לתת מענה אכיפתי, יעל ומרתיע מפני עבירות פשיעה חקלאית", מספר סגן ניצב ערן גוישול, ק' אח"מ מג"ב. כעת ניתן לקוות שההצלחה בלחימה נגד פלישות לשטחי מרעה תועתק גם לתופעת הפרוטקשן, ונדליזם והגניבות.
