הודעה שיצאה מגורמים בלשכת ראש הממשלה, לפיה נתניהו קיבל החלטה עקרונית לכבוש את רצועת עזה, פתחה תיבת פנדורה ביטחונית ופוליטית, בעיקר בשל העובדה שהיא עומדת בניגוד למגמה המתבהרת בצמרת הצבאית.
לפי פרסום קודם בחדשות 14, הרמטכ"ל אייל זמיר וסביבתו מתדרכים כי הוא כלל אינו תומך במהלך של כיבוש מלא, אלא מעדיף תוכנית אחרת: כיתור מחנות הפליטים המרכזיים והעיר עזה, תוך פגיעה בתשתיות, מבלי להיכנס לשטח כולו.
2+אופציה ראשונה: כיתור מחנות הפליטים והעיר – תוכנית זמיר
המהלך הזה מכונה בפורומים צבאיים "מרכבות גדעון 2", ומתבסס על ניסיון מבצעי קודם. בצה"ל מעריכים כי ניתן להשלים את המהלך בתוך שבועיים-שלושה, תוך השמדת תשתיות לאורך הדרך ואולי גם חילוץ חטופים, כפי שקרה בתחילת המבצע הראשון.
עם זאת, הערכה רווחת במערכת הביטחון היא כי כיתור בלבד לא יביא להכרעת חמאס, ואף לא יוביל אותו לעסקה. המשך הצנחת סיוע הומניטרי, במקביל להשארת אזורים מסוימים מחוץ לתמרון קרקעי, עשוי לחזק את שלטון חמאס בשטח, גם צבאית וגם פוליטית, במיוחד לאור עדויות על הוצאות להורג והתעללות באזרחים.
2+אופציה שנייה: כיבוש הרצועה – תוכנית נתניהו
לעומת זאת, בלשכת נתניהו נרמז כי רק כיבוש מלא של הרצועה יביא להכרעת חמאס וסיום הלחימה. לפי הערכות גורמים מדיניים, שליטה צבאית מלאה באזורים שטרם נכבשו תאפשר לחסל את אחרוני המחבלים, ולהשיב את הביטחון לצפון הנגב.
כדי לבצע מהלך כזה, צה"ל יידרש לגיוס נרחב והתארגנות לוגיסטית ממושכת, אך התוכניות כבר מוכנות, ונדרשת רק הכרעה.
2+יחד עם זאת, גם בלשכת רה"מ מבינים כי מבצע כזה עלול לסכן את חיי החטופים, שכבר כעת נמצאים בסכנה מתמשכת בכל יום שבו לא מתקבלת החלטה אסטרטגית ברורה – הכרעה או עוד סבב לחימה.
