ההחלטה שהתקבלה אמש בממשלה, ופורסמה לראשונה בחדשות 14, להורות לצה"ל על כיבוש כל רצועת עזה איננה גחמה של רגע, אלא מסקנה מתבקשת והכרחית של חודשים ארוכים בהם התפכחנו מאשליות. עידן המשחקים הדיפלומטיים, המחוות והמשא ומתן העקר הגיע לקיצו. כעת, הזמן הוא להכרעה ברורה וחד משמעית.

רה"מ החליט: הולכים להכרעה, הכנעה וכיבוש ברצועת עזה
במשך תקופה ארוכה מדי, מדינת ישראל, יחד עם בנות בריתה, נתנה אמון בתהליך המשא ומתן. קיווינו שהלחץ הבינלאומי וההבטחות של המתווכות יובילו לשחרור חטופינו. אך בפועל, היינו עדים למסכת של הונאה.

חמאס, בסיוע ובעידוד של קטאר, ניהל משחק ציני על גבם של החטופים ומשפחותיהם. קטאר, שהציגה עצמה כמתווכת הוגנת, התגלתה כ"אם כל חטאת" – הגורם המרכזי שמימן, טיפח ושימר את מפלצת הטרור החמאסית, ובמקביל ניהל קמפיין הרעבה בינלאומי נגד ישראל כדי להבטיח את הישרדותו של ארגון הטרור.
ההבנה כי הנתיב המדיני נסתם אינה כישלון ישראלי, אלא תוצאה ישירה של רשעותו של האויב וצביעותם של תומכיו. לכן, ההחלטה לעבור לפעולה צבאית נחרצת היא לא רק אופציה, אלא האופציה היחידה שנותרה על השולחן כדי למוטט את שלטון חמאס, להסיר את האיום מעל אזרחינו, וליצור את התנאים היחידים שיאפשרו, אולי, את השבת החטופים.

במצב עניינים זה, חובה להוריד את הלהבות בשיח הפנימי. הדיונים על מידת המעורבות של הדרג הצבאי בהחלטות הן הסחת דעת מסוכנת. צה"ל הוא צבא העם, והוא כפוף לממשלה הנבחרת. תפקידו של הרמטכ"ל הוא לבצע את מדיניות הדרג המדיני, להציג את עמדתו המקצועית בחדרים הסגורים, ומרגע שהתקבלה החלטה – לממש אותה במלואה. כל רמיזה אחרת, כל ניסיון לייצר קרע בין הדרג המדיני לצבאי, משרת רק את האויב היושב וצוחק על מלחמת האחים שאנו מנהלים בעצמנו.
אנו עומדים בפני מהלך היסטורי. על פי ההערכות, כיבוש מלא של הרצועה וטיהורה ממחבלים ייקח בין 60 ל-90 יום. זהו מאמץ שידרוש אחדות, נחישות ועמידה איתנה מול לחצים. כפי שנפילת ברלין סימלה את סופו של הרייך השלישי, כך כיבוש עזה ומיטוט שלטון חמאס יסמלו את סופה של אימפריית הטרור שהקימו הנאצים החדשים על גבולנו. אין דרך אחרת. זהו צו השעה.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו אצל עידו טאובר.
