בית המשפט המחוזי בלוד זיכה היום (שני) באופן מלא את דוד חי חסדאי, פעיל התיישבות בן 30, מכל האישומים שיוחסו לו. הזיכוי הגיע לאחר למעלה משנה של מעצר ממושך, במהלכה הוחזק חסדאי בכלא ללא פסק דין. כתב הכרעת הדין של השופטת אפרת פינק, שהצביע על מחדלי חקירה חמורים ורשלנות, חשף גם את התנאים הקשים והמשפילים בהם הוחזק הנאשם בבית המעצר של השב"כ, תנאים שלטענתו היו הסיבה לשתיקתו בחקירה.
לאחר שנה במעצר: תושב גבעת רונן זוכה מכל אשמה בבית המשפט
על פי עדותו של חסדאי, שתועדה בכתב הכרעת הדין, מיד עם כניסתו למעצר, נלקחו ממנו כל בגדיו ונאמר לו שהוא "מחבל". הוא הוכנס לתא קטן שכלל קירות מקורצפים (מחוספסים), מזרן קשיח ושמיכות מסריחות. התא כלל גם שירותים לא היגייניים, מסוג "בול קליעה", שהיו עם שתן וצואה. בנוסף, לא היה אוורור טבעי, אלא רק פתח אוורור מכני.
במהלך החקירות עצמן, תנאי המעצר המשיכו להיות קשים ומשפילים. אל החקירות הוא הובל עם כיסוי עיניים, כשידיו אזוקות מאחורי גבו. במהלך החקירה הוא נאזק לכיסא בחדר קר במיוחד, עם מזגן קפוא, וספג צעקות והשפלות מצד החוקרים.
על רקע התנאים והיחס הקשים, חסדאי הסביר כי שמר על זכות השתיקה לאורך 15 חקירות. הוא שתק בתשע חקירות בשב"כ ובשש חקירות נוספות במשטרה. כמו כן, מכתב הכרעת הדין עולה כי לא ניתנה לו האפשרות להיוועץ בעורך דינו באופן עצמאי לפני העימות שנערך לו, למרות שהוא אכן נועץ בעורך דין לפני החקירה שהובילה לעימות.
השופטת פינק התייחסה למחדלי חקירה נוספים שהיוו בסיס לזיכויו המלא של חסדאי, ובהם הצגת תמונה יחידה במקום מסדר זיהוי, אי תיעוד העימות וניהול שיחות מתואמות עם המתלוננות. כל אלו, לצד העדות על תנאי המעצר המחפירים וההשפלות, מציפים שאלות קשות בנוגע להתנהלות רשויות האכיפה והמעצר כלפי עצורים.
כזכור, חסדאי נעצר לפני שנה לאחר שערביות חדרו ליישוב גבעת רונן. תושבים במקום חששו לאירוע ביטחוני, ובמקום התפתח עימות שבמהרה הוצג בתקשורת ובמערכת הביטחון כמקרה של "אלימות המתנחלים".
