אלפים נוהרים לכותל המערבי מכל עם ישראל, חילונים, דתיים וחרדים כאחד מבכים את חורבן בית מקדשנו. וגם לאחר אלפי שנים, ממחישים את דברי חז"ל: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו".

בתלמוד הבבלי, נאמר שבית המקדש הראשון חרב בשל שלושה חטאים חמורים שהתקיימו בזמנו: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. לעומת זאת, הבית השני, שבמהלכו עסקו בתורה, מצוות וגמילות חסדים, חרב "מפני שהייתה בו שנאת חינם", האמור מלמד ששנאת חינם שקולה לשלושת החטאים החמורים הללו.

לדברי הרב נדב אפרת זצ"ל, כל הלומד את ההיסטוריה של עמנו, מגיע מיד למסקנה שמחלוקות ופרוד לבבות בעת ההיא, גרמו לחורבן העם והארץ, היה עליהם ללמוד ממשה רבינו, שבשעת הקמת המשכן שמסמל את אחדות ישראל , הוא הקהיל את"כל עדת בני ישראל", וכך נתן רמז לדורות הבאים שגורלו של עם ישראל וחוסנו הלאומי בישיבתו בארץ ישראל תלויים במידת האחדות והליכוד שתהיה בקרב כל חלקי העם.

דווקא בלילה הזה, מול אבני הכותל הדוממות, ובצל המחלוקות שמפלגות את עם ישראל, מתחזק הרצון של הקב"ה: לא עוד שנאה וקיטוב, אלא אהבה וערבות הדדית. שבע"ה נזכה לראות באחדות עם ישראל ובבניין בית המקדש במהרה בימינו.
