הפרלמנט האוקראיני אישר היום (חמישי) ברוב גורף הצעת חוק שמחזירה את עצמאותם של שניים מגופי המאבק המרכזיים בשחיתות במדינה, לאחר שחוק קודם שהעביר את הפיקוח עליהם לידי התובע הכללי עורר מחאה רחבה.
331 חברי פרלמנט תמכו ביוזמה שהגיש הנשיא וולודימיר זלנסקי, לעומת תשעה שנמנעו. מטרת הצעד לפי הממשל בקייב – לשקם את אמון הציבור, להבטיח את המשך מאבק הממשלה בשחיתות, ולשמר את תנאי הסף להתקדמות במסלול ההצטרפות לאיחוד האירופי.
1+זלנסקי אמר כי חשוב שהממשלה "תקשיב לדעת הקהל", וציין כי מדובר ב"החלטה נכונה" שתאפשר את עבודתן התקינה והבלתי-תלויה של סוכנויות האכיפה. לדבריו, ההצעה נועדה להאיץ חקירות ממושכות, להוביל להרשעות נוספות, ולמנוע התערבות רוסית בהליכים – אם כי לא פירט כיצד.
החוק החדש מבטל את השינויים הקודמים שהעבירו את סמכויות הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות (NABU) והתביעה המיוחדת למלחמה בשחיתות (SAPO) לידי התובע הכללי – מהלך שעורר תגובות חריפות מצד ארגוני זכויות אדם, האיחוד האירופי, ופעילים אוקראינים.
1+המחאה הציבורית כללה הפגנות רחבות ברחבי המדינה, והייתה לסדרת המחאות הגדולה ביותר מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה ב־2022. אף שלא הופנתה ישירות נגד זלנסקי, המהלך עורר חשש מפני פגיעה באמון הציבור בממשלה, דווקא בעיצומה של מתקפה צבאית מתמשכת מצד רוסיה והעמקת התלות בסיוע המערבי.
גם נציבת ההרחבה באיחוד האירופי, מרתה קוס, גינתה את השינויים המקוריים וכינתה אותם "צעד אחורה רציני". מנגד, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בירכה על החזרת העצמאות לגופים, והצהירה כי "הרפורמות במערכת שלטון החוק והמאבק בשחיתות חיוניות להמשך דרכה של אוקראינה באירופה".
סניף ארגון Transparency International באוקראינה טען כי החוק שבוטל פגע באחת מהרפורמות החשובות ביותר מאז "מהפכת הכבוד" ב־2014, שביססה את מסלול ההתקרבות של אוקראינה למערב.
ברקע, נמשכים הלחימה וההפצצות מצד רוסיה, והולכת וגוברת אי-הוודאות בנוגע להמשך הזרמת סיוע ונשק מצד שותפותיה המערביות של קייב – מה שמחדד את חשיבות חיזוק השקיפות והממשל התקין לשמירה על התמיכה הבינלאומית.
