זו לדמיינו מקום שבו אסור לכם למות על פי חוק, וזה לא תסריט לסרט קומדיה – זו המציאות בכפר הספרדי "לנחרון", שם צו עירוני מ-1999 אוסר על התושבים למות. הסיבה צינית ובירוקרטית להפליא: בית הקברות המקומי פשוט מלא.
לפני למעלה מ-25 שנה, ראש העיר דאז, חוסה רוביו, מצא פתרון יצירתי לבעיית צפיפות קשה בבית הקברות היחיד של העיירה. במקום למצוא פתרון לוגיסטי, הוא פרסם צו רשמי שקרא לאזרחים "לדאוג באופן מירבי לבריאותם כדי שלא ימותו, עד שהעירייה תרכוש קרקע מתאימה למנוחת עולמים". כדי שלא יהיה ספק, הצו סיכם במשפט חד משמעי: "בזאת אסור למות בלנחרון".
החוק הציני נועד להפעיל לחץ ולפתור בעיה שהטרידה את העיר במשך שנים. "אני רק ראש עיר", אמר אז רוביו בהומור, "מעלי יש את אלוהים, שהוא בסופו של דבר זה שמנהל את העניינים". לדבריו, התושבים קיבלו את הגזירה ברוח טובה ו"ברצון עז לציית לה".
גם היום, 26 שנים מאוחר יותר, בלנחרון עדיין יש רק בית קברות אחד, ונראה שהבעיה לא נפתרה לחלוטין. הסיפור המוזר צץ ועלה מחדש לאחרונה, לאחר שהכפר, הידוע במעיינות המרפא שלו, הפך ליעד פופולרי ומפתיע בקרב צעירים ברשתות החברתיות כמו טיקטוק, המחפשים אלטרנטיבות לאתרי התיירות הצפופים בספרד.
לא רק בספרד: העיירה בנורבגיה עם סיבה מצמררת יותר
מסתבר שלנחרון אינה לבד. בעיירה לונגיירביין שבנורבגיה, אסור למות כבר משנת 1950, אך שם הסיבה מדעית ומעט מצמררת. בשל האקלים הקפוא, גופות שנקברות במקום אינן מתפרקות.
"אי המתים" המפורסם בוונציה ייסגר לכניסת תיירים – זו הסיבה
במאה ה-20, מדענים שבדקו גופות קבורות גילו לתדהמתם דגימות חיות של נגיף השפעת הספרדית הקטלנית מ-1917. כתוצאה מכך, כדי למנוע התפשטות פוטנציאלית של מחלות עתיקות, בית הקברות המקומי נסגר לקבורה חדשה, והתושבים החולים או הגוססים מועברים למקומות אחרים בנורבגיה כדי לסיים שם את חייהם.
