במרחק קצר מכיכר סן מרקו הזוהרת בוונציה, שוכן אי קטן עם העבר האפל ביותר באיטליה. קוראים לו פובליה, אבל כינוייו מצמררים הרבה יותר: "אי המתים", "שערי הגיהינום", "אי הרוחות". זהו המקום שבו הושלכו יותר מ-160,000 קורבנות מגפה לקברי אחים, ופעל בית משוגעים ידוע לשמצה שבו נערכו טיפולים ניסיוניים. עכשיו, אחרי עשרות שנים של הזנחה, האי המקולל עומד בפני גאולה.
קבוצת תושבים מקומיים, שמאסה בסיפורי האימה ובפלישת התיירים, נלחמה בשיניים כדי להציל את האי מידי יזמי נדל"ן חמדנים. במאבק שנראה אבוד מראש, הם הצליחו להבטיח חוזה חכירה ל-99 שנים, וכעת הם יוצאים למשימה היסטורית: להפוך את אתר הזוועה לגן עדן פרטי לתושבי ונציה.
2+מבור מגפה לבית משוגעים: ההיסטוריה שרדפה את האי
כדי להבין את גודל המהפך, צריך לצלול להיסטוריה המדממת של פובליה. במאה ה-18, כשהמגפה השחורה השתוללה בוונציה, האי הפך לתחנת הסגר אכזרית. חולים נשלחו אליו למות, וגופותיהם נשרפו ונקברו בקברי המונים. האדמה, כך מספרים, מורכבת מ-50% אפר אדם.
אבל הזוועה לא הסתיימה שם. במאה ה-19, המבנים הנטושים הפכו לבית חולים לחולי נפש. אגדות מקומיות מספרות על רופא שערך לובוטומיות וניסויים מזוויעים במטופליו, עד שלבסוף, רדוף על ידי רוחות קורבנותיו, קפץ אל מותו ממגדל הפעמונים. המוסד נסגר ב-1968, ומאז האי נותר שומם, כשהוא מושך אליו רק "ציידי רוחות" וצוותי טלוויזיה שבאו לתעד את האנרגיות האפלות שלו.
2+נקמת התושבים: הקרב נגד הטייקונים והעירייה
בשנת 2014, הממשלה האיטלקית העמידה את "הנכס" למכירה פומבית. טייקונים, כולל קבוצה המקושרת לראש עיריית ונציה, התכוננו להפוך את האי לאתר נופש יוקרתי. אבל אז קמה פטריציה וקלאני. "זה היה טראומטי להבין שהעיר שלנו עלולה להתפרק ולהימכר למרבה במחיר," אמרה בכעס. "זה כאילו רומא תמכור את מזרקת טרווי!"
וקלאני הקימה את תנועת "פובליה לכולם", שסחפה אחריה אלפי ונציאנים. הם גייסו כמעט חצי מיליון אירו והצליחו, כנגד כל הסיכויים, לזכות בחוזה החכירה. זהו לא רק ניצחון על האי, אלא הכרזת מלחמה על תיירות היתר שחונקת את העיר. "לשמור על המרחב הקטן הזה רק עבורנו זה ניצחון אדיר", אמרה וקלאני ל-CNN.
2+כעת, מול הקבוצה עומד אתגר אדיר: לשקם אי ללא חשמל או מים זורמים, שהדבר היחיד ששגשג בו בעשורים האחרונים הם צמחייה פראית, ארנבים וסיפורי רוחות. "הזיכרונות מהאי ספוגים בכאב," מסכם מאסימו פרה, ממובילי הפרויקט. "אבל אנחנו נהפוך אותו למקום של שמחה". העולם יצטרך להסתפק בתמונות.
