כמעט 20 שנה חלפו מאז ההתנתקות מגוש קטיף, אך נראה שהפצע בחברה הישראלית עדיין פתוח ומדמם. סדרתו החדשה של העיתונאי שמעון ריקלין, "אשמים תמיד", שעלתה לאוויר מתחילת השבוע, נוגעת בעצב החשוף הזה. בראיון לטל מאיר בתוכנית "ישראל הבוקר", סיפר ריקלין על החוויה המטלטלת ביצירת הסדרה ועל התובנות שעלו ממנה, הרלוונטיות מתמיד לימינו.
"התגובות שאני מקבל הן לא רגילות ליצירה טלוויזיונית", פתח ריקלין. "זו פעם ראשונה שאנשים מסמסים ומתקשרים ואומרים: 'הורדנו דמעה, בכינו'. הפצע הפתוח של הגירוש מגוש קטיף עדיין פעור בליבותיהם של כל כך הרבה אנשים, וזה הדבר שאולי הכי מפתיע אותי בכל העניין הזה של הסדרה".
3+דילמת כפר מימון: האם היה צריך לפרוץ את הגדרות?
אחד מרגעי השיא במאבק נגד ההתנתקות היה העצרת בכפר מימון, שם עמדה הנהגת המתיישבים בפני דילמה קורעת: האם לפרוץ את הגדרות ולהתעמת עם כוחות הביטחון, או לעצור ולהימנע ממלחמת אחים. בסדרה מובאות עדויותיהם של שאול גולדשטיין, נראשי מועצת יש"ע דאז שהביע חרטה על כך שלא פרצו קדימה, ושל אפי איתם, שטען כי העצירה הייתה הכרחית לשמירה על מקומה של הציונות הדתית בצבא ובחברה.
3+ריקלין חשף כי גם הוא, בזמן אמת, חש תסכול עמוק כלפי ההחלטה. "כשהייתי לפני 20 שנה בכפר מימון, רתחתי על מועצת יש"ע שלא פרצנו את הגדרות", אמר. "אבל היום, כשאני מסתכל על כל מה שקרה, על המחיר היקר ששולם, אבל גם על כך שהציונות הדתית בחרה שם בממלכתיות ובאחדות ישראל, אני אומר: אולי טעיתי".
אשמים תמיד – חלק 2: סרטו של שמעון ריקלין | צפו בפרק המלא
הוא המשיך והסביר כי הבחירה להימנע מעימות חזיתי הייתה, במבט לאחור, ההחלטה הנכונה. "בשורה התחתונה, לא הייתה למועצת יש"ע ברירה אמיתית. אתה לא יכול למרוד בממלכה. בסוף, הבחירה בממלכתיות הייתה בעיניי הבחירה הנכונה".
מההתנתקות למחאת קפלן: "אותו סיפור של בלבול"
ריקלין לא היסס למתוח קו ישיר בין אירועי 2005 למציאות הישראלית הנוכחית. "אנחנו בעיצומם של הימים הקשים האלה גם היום", טען. "גם ההתנתקות, גם 'שומר החומות', גם הכינוי 'אוכלי מוות' לציונות הדתית – זה בסוף נוגע באותו סיפור של בלבול גדול אצל 'חבורת הבריחה', שקשורה לאליטה הישראלית, שלא מבינה מי האויב".
אשמים תמיד – פרק 1: סרטו של שמעון ריקלין
לדבריו, אותה אליטה ממשיכה לראות את האויב בתוככי החברה הישראלית. "היא עדיין רואה בך ובי, בימין, בפריפריה ובציונות הדתית את האויב, ולא בחמאס, לא בפלשתינים ולא בכל ארגוני הטרור. הם ממשיכים בזה גם היום". ריקלין הוסיף כי כישלונות כמו ה-7 באוקטובר נובעים, בין היתר, מאותו בלבול מסוכן. "סינוואר הבין שלא משנה מה יקרה, הוא לא 'אוכל מוות'. מי ש'אוכל מוות' למרבה החרפה, זו הציונות הדתית ותושבי הפריפריה".
3+"אשמים תמיד": המשמעות מאחורי השם
כשנשאל על השם שבחר לסדרה, "אשמים תמיד", חשף ריקלין את שתי המשמעויות הטמונות בו. "קודם כל, 'אשם' ו'תמיד' אלו שני סוגי קורבנות שהיו בבית המקדש, ואנחנו לקראת תשעה באב. יש פה קריצה לסיפור של עבודת הקורבנות ובניין בית המקדש".
אך המשמעות השנייה, והנוקבת יותר, נוגעת למעמדו של הציבור הדתי-לאומי בחברה. "יש פה ציבור שהוא הכי משרת, הכי לוחם, הכי קרבי, ששילם מחירים עצומים, תורם כמעט בכל התחומים, והוא ממשיך להיקרא פה 'אוכל מוות', נתפס כאויב השלום, כרע וכמכשול. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת", אמר בכאב.
3+הוא סיים באמירה חריפה: "אתם גם לא משרתים", פנה לאותה אליטה, "אתם בזים לאלו שכן משרתים, כן תורמים וכן נופלים, ואתם עוד קוראים להם 'אוכלי מוות'? תתביישו. זה פשוט חוצפה ושערורייה. לכן קראתי לסדרה 'אשמים תמיד', כדי להכניס את זה גם כמטבע לשון. כי יקרו עוד מקרים, ותמיד יאשימו את אותם האנשים".
הפרק השלישי של הסדרה "אשמים תמיד" ישודר הערב (שלישי) בשעה 22:30 מיד לאחר הפטריוטים.
