המרכז הסורי לזכויות אדם דיווח הלילה (בין חמישי לשישי) כי השיג פרטים אודות הסכם שנחתם בין ישראל למשטר החדש בסוריה, בחסות אמריקאית. על פי הדיווח, ההסכם כולל מספר סעיפים מרכזיים הנוגעים למצב הביטחוני והאזרחי בדרום סוריה.
ההסכם קובע כי הטיפול במחוז סווידא יועבר לאחריות הגורמים האמריקאים, אשר יפקחו מקרוב על יישום סעיפיו. במסגרת זו, כל כוחות השבטים וכוחות הביטחון הכללי של המשטר ייסוגו מאזורי הכפרים הדרוזיים. בנוסף, הפלגים הדרוזיים יבצעו סריקה מקיפה בכל הכפרים על מנת לוודא פינוי מוחלט של כוחות השבטים וכוחות ממשלת דמשק מהם.
1+בהיבט האזרחי, יוקמו מועצות מקומיות המורכבות מתושבי סווידא, שתהיינה אחראיות על מתן שירותים לתושבים. כמו כן, תוקם ועדה ייעודית שתתעד הפרות זכויות אדם באזור, ואשר תגיש את דוחותיה ישירות לגורם האמריקאי.
ההסכם מתייחס גם לאזורים נוספים בדרום סוריה, וקובע כי אזורי קוניטרה ודרעא יפורקו מנשק כבד. יוקמו ועדות ביטחוניות מקומיות המורכבות מתושבי אזורים אלה, וזאת בתנאי מפורש שלא יחזיקו בכלל בנשק כבד.
הדרוזים והבדואים במעגל דמים, והתפקיד הכפול שמשחק אל-ג'ולאני
סעיף נוסף בהסכם קובע כי כל ארגון או מוסד השייך לממשלה הסורית ייאסר מכניסה למחוז סווידא. יחד עם זאת, תותר כניסה של ארגונים מטעם האו"ם למחוז, במטרה לאפשר פעילות הומניטרית וסיוע.
המרכז הסורי לזכויות אדם, שבסיסו בבריטניה, הדגיש כי המידע נמסר לו על ידי מקורותיו בשטח. עד כה לא פורסמה תגובה רשמית מצד ישראל, ארצות הברית או הממשל הסורי בגין הפרטים שפורסמו.
1+בהקשר לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול בטקס האזכרה לזאב ז'בוטינסקי: "לא נפקיר את אחינו הדרוזים בדרום סוריה. אי אפשר להישאר אדישים למראות הזוועה שהולכים ונחשפים בא-סוויידה".
הוא סיפר כי נפגש עם מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח מוואפק טריף, "אמרתי לו שלנוכח הטבח הנורא המדיניות שלנו בדרום סוריה מקבלת משנה תוקף. נפרז את השטח מדרום לדמשק הצמוד לגבולנו ונעשה כל מה שצריך וביתר שאת לסייע ולהגן על הדרוזים".
בין ה-24 באפריל ל-2 במאי התחולל בדרום סוריה עימות צבאי משמעותי, שבו התעמתו כוחות בראשות אחמד המחבל בחליפה אל ג'ולאני, נשיא סוריה החדש וראש "הייאת תחריר א-שאם", מול "חדר המבצעים הדרוזי" שזכה לתמיכה מישראל.
עימות זה, שהתרחש כשלושה חודשים לאחר נפילת משטר אסד, שיקף את מאמצי הממשל החדש לבסס את סמכותו הביטחונית והממשלתית ברחבי המדינה. במהלך 5 ימים של לחימה אינטנסיבית, כבשו כוחות המשטר את פרוורי דמשק הדרוזיים, פרקו את חטיבת המגן של ג'ראמנה וביצעו טבח בדרוזים המקומיים, תוך שהם חותמים לבסוף על הסכם עם נציגים מקומיים. הממשל החדש, ל אף קשריו ההיסטוריים לאל-קאעדה, התחייב להגן על המיעוטים, אך פעולותיו עמדו בניגוד להצהרות אלו.
העימותים הגיעו לסיומם בהסכם שהושג ב-3 במאי, בין הנהגת הדרוזים המתונים לממשל הסורי. הסכם זה, שהושג לאחר שורה של פגישות ותקיפות ישראליות משמעותיות בדמשק ובסביבתה, כולל תקיפות בסחנאיא וסמוך לארמון הנשיאות, כלל הפעלת מיידית של משרד הפנים, שירות הביטחון הכללי ומערכת המשפט המרכזית במחוז א-סווידא.
בנוסף, הוסר המצור על מחוז סווידא ועל הפרוורים הדרוזיים של דמשק, וכביש סווידא-דמשק הועבר לאבטחת הממשל המרכזי. ההסכם כלל הפסקת אש מוחלטת בין הצדדים וקבע כי כל הצהרה החורגת מפרטיו תיחשב כפעולה חד-צדדית.
יש לציין כי במסגרת המגעים להסדר, ישראל דורשת את פירוז דרום סוריה כצעד ביטחוני מרכזי. הדרישה כוללת את הפיכתו של האזור המשתרע עד כביש דמשק-סווידה לנקי מכוחות צבא סורי או כל כוח חמוש אחר, כאשר ישראל ממשיכה להחזיק במרחב חיץ כרצועת ביטחון.
בטווח הארוך, ישראל מביעה נכונות לנסיגה הדרגתית ממרחב החיץ, אך מציבה שני תנאים ברורים: היא תמשיך להחזיק ב"כתר החרמון", וחשוב מכך, סוגיית הריבונות ברמת הגולן אינה עומדת למשא ומתן. מדיניות זו נועדה להבטיח את ביטחונה של ישראל ולמנוע איומים עתידיים מהגזרה הסורית.
בצד המדיני והכלכלי, השיחות נסובות סביב נורמליזציה ויציבות אזורית. סוריה, מצידה, שואפת להסרה קבועה של הסנקציות האמריקניות, מהלך שיאפשר כניסת כספים והשקעות זרות החיוניות לשיקום כלכלתה.
עם זאת, האמריקנים הבהירו בעבר כי הקלה בסנקציות אינה מובטחת וניתן להשיבה על כנה. המגעים כוללים גם אפשרות להסדר ביטחוני ארוך טווח, ואף "שלום קר", כאשר נושא הנורמליזציה נותר על הפרק כחלק מהחזון העתידי ליחסים בין שתי המדינות.
