מלך ירדן, עבדאללה השני, מבהיר בכל ראיון, נאום ופגישה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בפרט, כי לממלכתו ישנם "שלושה לאווים" – קווים אדומים בהם ירדן לא תהיה מוכנה לשאת ולתת: לא לעקירת ערבים מאדמתם (מארץ ישראל – היא "פלשתין" לתפישתו), לא ליישובם מחדש ולא למולדת חלופית (מחשש שזו תתפש כירדן עבור תושביה הערבים של הארץ המכנים עצמם "פלשתינים"). מעשים שיביאו לשיטתו לחיסול "הסוגייה הפלשתינית".
עקרונות אלה מהווים עמודי תווך לעמדה הירדנית הרשמית. עקרונות התואמים את העמדה הערבית והבינלאומית ברובה, הדוגלת בהשגת פתרון מדיני המבוסס על עקרון הקמתה של מדינה ערבית נוספת במזרח התיכון, לצד מדינת ישראל ובשטחה של ארץ ישראל, כדרך היחידה לשלום צודק, לכאורה.
האם המלך, שטורח לאיים, להזהיר ואף לתבוע את ישראל בגין מלחמתה בטרור, במיוחד לאחר טבח שמחת תורה התשפ"ד, רחץ אי פעם בנקיון כפיו, כולל לאחרונה?
3+האם מדינת היהודים עמה חתם אביו על הסכם שלום, המספקת לו את צרכי מחייתו, עושה דבר מה חריג לאויביה, מלבד רחמיה על חיי מחבלים ואוכלוסייה תומכת טרור? דבר שלא קרה אי פעם בממלכה, בפרט לא בתקופת המלך חוסיין, אדריכל
ספטמבר השחור 1970, לדוגמא.האם המלך שמקפיד לגנות ולהוציא את דיבת ישראל רעה, הסתכל על עצמו במראה?
האם בני ביתך קודמים?
המלך הירדני "החביב והנדיב", בעיקר על חשבונן של המדינות התורמות שמחזיקות את ממלכתו, מקפיד לחסוך מנתיניו ומאחיו הערבים, המתארחים אצלו כפליטים מזה שנים ארוכות, בכדי לספק את צרכי יחסי הציבור שלו, ו"על הדרך" את צרכי העזתים וערביי יהודה ושומרון, ביחוד בשנה וחצי האחרונות.
בעוד ממלכתו קורעת תחת נטל האירוח המתמשך של כ-1.3 מיליון פליטים סורים ואחרים, בהעדר תקציב מספק מהמדינות התומכות ובוודאי לאור המחסור הקיים בקהילות המארחות במחוזות ירדן, מעדיף המלך לשלוח סיוע הומניטרי לבוזזים ולשודדי המזון הגדולים במזרח התיכון, לרוצחים הסדיסטים ולבני משפחותיהם, ובקיצור לאוכלוסייה תומכת הטרור ברצועת עזה.
3+המלך מקצה נתח תקציבי לא מבוטל למען רווחת ערביי יש"ע. מקפיד הוא לשרת את הנרטיב השקרי ועלילות הדם של החמאס, הטוען כי העזתים מורעבים ואינם זוכים לתנאי מחייה בסיסיים בשל האכזריות הישראלית. מקפיד הוא לשלוח לרצועת עזה אספקה "הומניטרית", במטוסים ובמשאיות החוצות את "פלשתין" באישור "היישות הכובשת", כנהוג לכנות את מדינת ישראל במחוזותיו.
צבא ירדן מחזיק בבתי חולים שדה מאובזרים ומפעיל מאפיות בצפון ודרום הרצועה, מזה חודשים ארוכים, בנוסף לבתי החולים והמרפאות הפועלים בשומרון, כדוגמת זה שבשכם.המלך מעדיף לסייע, ולו רק בעקיפין, למחבלים המחזיקים בחמישים חטופים ישראלים. מסייע הוא לאלו המתעקשים לשמור על החטופים חיים או מתים, גם במחיר חייהם שלהם ושל משפחותיהם. זאת בעודם מתלוננים על יחסה "הלא אנושי" של ישראל, שיצאה למלחמת אין ברירה ונלחמת למען בטחון אזרחיה והשבת כל חטופיה. מלחמה בה פועלת ישראל בדרכים עדינות יותר מכל מדינה מזרח תיכונית מוכרת, כולל ירדן ו"אחיותיה" העיראקית והסורית. יישויות פיקטיביות המוכרות היטב ככאלו שמנהיגיהן נוקמים דם בשם הכבוד ושוחטים בשם הדת, בכל העומד בדרכם.
3+המלך דואג לאיכות חייהם של ערביי יש"ע "הפלשתינים", בעוד נתיני הממלכה "הפלשתינים" סובלים קשות מזה תקופה ארוכה, בשל המצב הכלכלי החמור בממלכה: מחסור במים ובחשמל, דבר ממנו לא סובלים התושבים הערבים ביהודה ושומרון; האבטלה שעומדת על לא פחות מ-21 אחוזים מהאוכלוסיה, ממנה סובל בעיקר הדור הצעיר והמשכיל. העדר תקציב למימוש תכנית המזון המספקת ארוחה חמה לתלמידי בתי הספר בממלכה וחבילות סיוע למשפחות ירדניות במצוקה. הבצורת שפגעה קשה בחקלאים קשי היום שייבשו שדותיהם, נעקרו מטעיהם וצאנם הידלדל. אלו שגם כך שקועים בחובות גדולים, בהעדר בוץ אחר להיות שקועים בו.
כך למעשה בוחר המלך, השוהה בחו"ל כבר כחודש ברציפות, בהעדיפו לשהות מחוץ לממלכה יותר מאשר בארמונו עם או בלי רעייתו "
הפלשתינית", לשלוח סיוע הומניטרי לערביי יש"ע על פני סיוע מירבי לנתיני ממלכתו והפליטים שעל אדמתו. המלך מנצל את צבאו הנאמן ואת קרן הצדקה ההאשמית – הירדנית שתחת חסותו, בכדי לסייע לעזתים, שהמיתו על עצמם את אסונם, הבוחרים להמשיך לסבול בכל דקה בה אוחזים הם בחטופינו במחיר חייהם. מילא היה המלך מצליח לחלץ חטופים ישראלים בתמורה לאישור העברת הסיוע ממדינת הרחמנים היהודים, או אז הייתה באה עליו הברכה.ירדני עוקר ירדני
בעוד מלך ירדן מתנגד נחרצות לעקירת ערבים מרצועת עזה ומיו"ש, על אף שרבים מהם היגרו לארץ ישראל ממדינות ערב השונות בזמן הכיבוש האימפריאליסטי הע'ותמני והבריטי אחריו, ממשלת ירדן עוקרת תושבים ערבים ממגוריהם ההיסטוריים.
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch מפרסם כתבה ב-21 ביולי 2025, בה נטען כי ממשלת ירדן עוקרת בכפיה אזרחים בדואים משבט בדול שבמחוז פטרה, תוך הפרה ברורה של זכויותיהם הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. הארגון קרא לרשויות הירדניות לבטל מיידית את הצעדים שהפכו את בתי התושבים לבלתי ראויים למגורים ולדון עם התושבים המקומיים באופן שיבטיח את הסכמתם מרצון לכל פינוי עתידי מאדמתם. דבר שעד כה לא נעשה וזוכה לקיטונות של ביקורת… חסרות תוחלת.
הארגון טען שהתושבים סובלים מלחץ השלטון הירדני, המאלצם לפנות את אזור מחייתם, באמצעות ניתוק המים, השעיית משכורות ותשלומי סיוע וביטוח לאומי מסוימים, סגירת עסקיהם בפטרה, ומעצר אנשים ללא אישומים ברורים, תוך חיובם להסכם הפינוי כתנאי לשחרורם.
הרשויות הירדניות מצדיקות את צעדיהן כנגד התושבים, בטענה כי מדובר ב"הפרות" ו"פלישות" שלהם לפטרה, האתר הארכיאולוגי והתיירותי המפורסם. המערכה על פינוי 25 המשפחות, החיות במערות ובאהלים על הר נבי הארון (המזוהה כ"הור ההר"– מקום קבורתו של אהרון הכהן), החל בסוף שנת 2024 ונטען כי הכרחי הוא למען בטיחות האתר והמבקרים בו, כמו גם לשימורו למען הדורות הבאים.
על מנת "לעודד" את התושבים להתפנות מאדמתם וממגוריהם, הופסקה כאמור אספקת המים הסדירה. השקיית עצי הפרי והיבולים נפסקה, דבר המאלץ את המשפחות להוציא יותר כסף על מזון ולאובדן הכנסה. בכדי להבטיח מים לשתייה ולבישול, נוסעים התושבים יותר משלושה קילומטרים, ומבקשים טובות מאנשים שימלאו בעבורם את מיכלי המים שברשותם, או שעליהם להביא מים מנחל סמוך ומזוהם. תושבים סיפרו לארגון זכויות האדם שאספקת המים חודשה חלקית ב-29 ביוני, אך עדיין מוגבלת לכארבע שעות בשבוע, זמן שאינו מספק מענה על כלל צורכי התושבים, שגם כך סבלו ממחסור במים לאורך ימות השבוע.
לדברי התושבים, הרשויות מתכוונות להעביר אותם ל"איסכאן", מתחם המרוחק יותר משבעה קילומטרים מקרוביהם ומהשווקים, ללא תחבורה ציבורית ראויה. עוד נטען שהמקום החדש אינו מתאים לגידול בעלי חיים או לחקלאות ההמאפיינת את אורח חייהם ותרבותם, שהוכרה על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית של שבט הבדול, החיים סביב פטרה מאז תחילת המאה ה-19, על פי מחקר אתנו-היסטורי שפרסמה מחלקת העתיקות הירדנית.
עבר אנטי-ישראלי עשיר: הסיבות שהביאו את ארה"ב לפרוש מאונסק"ו
נקודה ראשונה למחשבה- ממשלת ישראל לא מצליחה לפנות את תושבי חאן אל אחמר ממקום מושבם הלא חוקי, על אף צווי בית המשפט העליון מזה שנים. ממשלת ישראל אינה משתלטת על השתלטות הערבים על אדמות מדינה
בנגב ובגליל, לא כל שכן על פלישות ערביי הרש"פ לשטחי C ביהודה ושומרון. האם כדאי ללמוד מהרשויות בירדן כיצד לנהוג בתושבים הסוררים ולהודות למלך על ההשראה?נקודה שנייה למחשבה- האם השיטות בהן נוקטות הרשויות הירדניות על מנת לכפות את רצונן על האוכלוסייה, בכלל זאת מניעת מים, הרס מקורות המזון והפרנסה, אינן סוג של הרעבה והצמאה, אכזריות והתעללות באוכלוסיה תמימה ופשעים נגד האנושות? הרי אלו חלק מאותן האשמות השווא שמפנה המלך כנגד ישראל מזה תקופה. זאת בעודו מכניס משאיות לרצועת עזה, כמעט מדי יום לאחרונה, ומפעיל מאפיות וחלוקת מזון מאורגנת ובהיתר הצבא.
ירדני עוקר "פלשתיני"
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch פרסם ב-29 באפריל 2025 כי הרשויות הירדניות פינו בכפייה והרסו 24 בתים ו-19 חנויות ב"מחנה הפליטים הפלשתיני אל מחטה" בעמאן. זאת כחלק מפרויקט עירוני של עיריית עמאן ובניגוד לנורמות המשפטיות המקובלות בעולם המערבי, כגון: היוועצות נאותה עם התושבים, מתן התראה לתושבים מבעוד מועד, קיום מנגנון פיצוי, סיוע במעבר ובאמצעים נוספים.
3+מחנה "אל-מחטה", המונה כיום כ-8000 תושבים, הוקם לאחר בריחת ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות ב-1948 (ה"נכבה" בלשונם). המחנה אינו מוכר על ידי ממשלת ירדן או אונר"ע כמחנה פליטים רשמי עד לעצם היום הזה. התושבים אמנם מקבלים שירותי מים, חשמל ותברואה ומשלמים מיסי רכוש, אך היעדר ההכרה מותיר אותם ללא הגנות משפטיות.
ועדה מקומית, שהקימו התושבים לניהול משא ומתן בשמם, מסרה כי נכון לפברואר 2025, העירייה הורתה על הריסת 25 בתים שבהם גרו לפחות 101 אנשים, וכן מספר חנויות, שכולם נהרסו בתוך ימים ספורים בסוף נובמבר 2024. ראש עיריית עמאן הצהיר ב-12 במרץ השנה, שהעבודות יימשכו באזור כחלק ממאמצי הפיתוח: "בשלב הבא נמשיך להסיר את כל הפלישות… בהתאם לחוקים והתקנות הקיימים".
תושבים עקורים סיפרו שהממשלה נתנה להם רק שבועיים עד חודש של התרעה בנובמבר, בצירוף הבטחות בעל פה בלבד לפיצוי של 80 דינרים ירדניים (כ-376 ש"ח) למ"ר, עם שקיפות מועטה לגבי ההליך או לוחות הזמנים. ההבטחות לא עמדו בסטנדרטים הבינלאומיים הבסיסיים, שדורשים פיצוי יחסי לנזק שנגרם והותירו את התושבים במצב גרוע יותר ובמצוקה נוספת על זו שכבר היתה. עוד טענו שהרשויות התעלמו מניסיונותיהם לעצור את ההריסות באמצעות הפגנות שקטות ומו"מ.
בתגובה לטענות אלו, אמר ראש העיר שהתושבים כלל אינם זכאים לפיצוי, מאחר ש"פלשו לאדמות המדינה". עוד הבהיר כי מה שהוצע לא היה פיצוי אלא "תרומה", המוצגת כפתרון משפטי והומניטרי ולא כזכות של האנשים שנפגעו. בראיון לאל-ג'זירה בערבית ב-14 בנובמבר, הצדיק גורם בעירייה את ההריסות כחלק מתכנית ארוכת טווח לפיתוח עירוני ולהתמודדות עם פלישות לקרקע עירונית.
בארגון זכויות האדם ציינו כי בהתאם למשפט הבין-לאומי לזכויות אדם, יש לבחון את כל החלופות האפשריות לפני ביצוע פינוי, במיוחד כשמדובר בקבוצות גדולות, ולשתף את התושבים בהיוועצויות. הרשויות בירדן לא קיימו היוועצות אמיתית, ולא סיפקו הודעה סבירה, מידע על הפינוי, פיצוי, סיוע במעבר, סעד משפטי או חלופות דיור.
נקודות למחשבה- מדוע בישראל לא מצליחות ממשלות נבחרות, בהיתר משפטי של בג"ץ כמובן, לפנות ערבים באותה מהירות לפחות כפי שנזעקו הן לפנות יהודים? כיצד זה עוברת ישראל בשתיקה על מעשיו של מלך ירדן נגדה, בעודו מלין על המדינה בפני העולם, משתתף בתביעה בהאג וטוען לפשעים שמבצעת ישראל בניגוד "לחוק ההומניטרי", לכאורה?
כיצד מסכים המלך למצב בו מתגוררים "פליטים פלשתינים" בסמיכות לארמונו בבירה עמאן, במקום לא מוכר המכונה "מחנה פליטים" מאז 1948, בעודם נעדרים זכויות משפטיות, כשהרשויות עושות בהן כרצונן? זאת על אף שמוצא רוב האוכלוסיה בבירה מוערך בכ-80% ממוצא "פלשתיני" לתפישתם, בכלל זאת חצי מבית המלוכה. האין המלך מודע "שזורק הוא אבנים בבית מזכוכית" לאור העובדה שעמאן היא בירת "פלשתין" בהלימה לזהות והרכב אוכלוסייתה?
בערבית ישנה אימרה: "שחאד ומשארט"- קבצן שמעמיד תנאים. המלך אולי אינו עירום, ספק ערמומי, אבל לבטח -קבצן. אחד הנסמך, למען ביטחונו ויציבות הכתר שלראשו, על שולחן המערב, יותר מעל כל מדינות ערב, ועל מדינת ישראל שאת דיבתה מוציא הוא רעה. ראוי כי יבין במהירה שמוטב לו לחדול מלתקוף את ישראל, לדאוג לבריאותו ולעתיד ממלכתו הערבית – ירדנית – פלשתינית.
