קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ניצב תחת לחץ פוליטי גובר, כאשר חברים בקואליציית השלטון קוראים לו לנקוט עמדה נחרצת יותר כלפי ישראל ולהצטרף להצהרת גינוי בינלאומית למה שכונה "הרג בלתי אנושי" של פלשתינים בעזה – עליה חתמו עשרות מדינות באירופה.
דובר החוץ של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אדיס אחמטוביץ' ויו"ר הסיעה לשעבר רולף מוטזניץ' שלחו מכתב למרץ ולשר החוץ יוהאן ודפול, ובו דרשו שינוי מדיניות כלפי ישראל – כולל תמיכה בהצהרת הגינוי, הקוראת לסיום המלחמה באופן מיידי.
במכתב הציעו השניים גם להשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל והאיחוד האירופי, ובנוסף העלו טענות נגד ייצוא נשק לישראל, במיוחד כזה שלטענתם נעשה בו שימוש בניגוד לחוק הבינלאומי.
1+למרות ביקורת גוברת של מרץ עצמו על ישראל, גרמניה לא הצטרפה להצהרה האירופית שפרסמו בתחילת השבוע 28 מדינות כולל בריטניה וצרפת – בה גינו את המצב ההומניטרי בעזה וקראו לסיום מיידי של הלחימה.
בהצהרה זו, המדינות האירופיות גינו את מה שהן כינו "הזנת סיוע בטפטוף" לפלשתינים בעזה וטענו כי זה "מחריד" שיותר מ-800 אזרחים נהרגו בעת שחיפשו סיוע.
גם בתוך ממשלת גרמניה נשמעה ביקורת: שרת הפיתוח הבינלאומי רים אלאבאלי רדובן מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הביעה אכזבה מכך שגרמניה לא חתמה על ההצהרה: "הדרישות בה מובנות לי, הייתי שמחה שגרמניה תצטרף".
1+מרץ עצמו ציין אמש כי המועצה האירופית כבר פרסמה הצהרה דומה בנושא. לדבריו, הוא היה "מהראשונים שאמרו בצורה ברורה שהמצב בעזה כבר לא מקובל", והכחיש פילוג פנימי בקואליציה.
עם זאת, ההימנעות מהצטרפות להצהרת הגינוי נובעת ממדיניות ארוכת שנים של גרמניה, שנמנעת מביקורת פומבית כלפי ישראל בשל אחריותה ההיסטורית לשואה.
בברלין מאמינים שעדיף לפעול מול ישראל בערוצים דיפלומטיים שקטים, מאשר באמצעים פומביים ובוטים – מתוך עקרון של "מדינת השריון", שמדריך את מדיניות החוץ הגרמנית כלפי ישראל.
מרץ הוא אחד המנהיגים האירופאים היחידים שהציעו לארח את ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבלי לעצור אותו בגין צו המעצר שהוצא נגדו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
