נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום (שלישי) על פרישת ארה"ב מארגון אונסק"ו – סוכנות החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – בטענה כי הארגון מקדם אג'נדה אנטי-אמריקאית ופרו-פלסטינית, ואינו עולה בקנה אחד עם מדיניות "אמריקה תחילה".
בהצהרה רשמית מסרה דוברת מחלקת המדינה, טמי ברוס, כי אונסק"ו מתמקד במטרות חברתיות ותרבותיות מפלגות ומקדם סדר יום גלובליסטי הסותר את ערכי מדיניות החוץ של הממשל. ההחלטה נתקבלה לאחר סקירה בת 90 יום שבחנה את השתתפות ארה"ב בארגון ומצאה בו כשלי רפורמה, גידול בפיגורים כספיים וגישה עוינת כלפי ישראל.

סגנית דוברת הבית הלבן, אנה קלי, אמרה כי הנשיא דואג לכך שכל ארגון בינלאומי שבו ארה"ב חברה יפעל בהתאם לאינטרסים של האומה. לדבריה, ההחלטה נובעת גם מהשפעתה ההולכת וגדלה של סין בתוך אונסק"ו, ומהובלת יוזמות שנוגדות את ערכי הציבור האמריקני.
כך הידרדרה מערכת היחסים בין ישראל לאונסק"ו
מערכת היחסים בין ישראל לאונסק"ו ידעה מתחים חריפים לאורך השנים, בעיקר בעקבות החלטות שהובילו להטיה פרו-פלסטינית מובהקת. באוקטובר 2011 קיבל הארגון את הרש"פ כחברה מלאה – מהלך שסתר את חוקת האו"ם, המחייבת קבלת מדינה רק לאחר הכרה כחברה באו"ם. בעקבות זאת, ישראל, ארה"ב וקנדה הפסיקו את העברת התקציבים לארגון, והדבר הוביל לשלילת זכות ההצבעה שלהן בנובמבר 2013.
בין השנים 2016–2017 קיבלה אונסק"ו שורת החלטות שזכו לגינויים חריפים בישראל, ובהן התייחסות להר הבית והכותל המערבי בשמות מוסלמיים בלבד והגדרת ישראל כ"כוח כובש" בירושלים. ישראל ראתה בכך שלילה בוטה של הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לאתרים הקדושים. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומחוקקים בקונגרס הצטרפו לגינוי. למרות שמזכ"לית אונסק"ו באותה תקופה, אירנה בוקובה, ניסתה לרכך את הביקורת והכירה בקדושת המקום ליהודים, הנזק לדימוי הארגון כבר נגרם.

במקביל, נרשמה גם פרישה מתואמת של ארה"ב וישראל מהארגון: ארה"ב הודיעה על עזיבתה באוקטובר 2017 בשל ההטיה כלפי ישראל, ובדצמבר אותה שנה הצטרפה אליה גם ישראל. הפרישה הישראלית נכנסה לתוקף בסוף 2018. לפני כן, ביולי 2017, עוררה הארגון סערה נוספת כשהכריז על מערת המכפלה בחברון כ"אתר מורשת עולמית פלסטיני" – החלטה שהובילה את ממשלת ישראל לקצץ מיליון דולר מתקציב המועבר לאו"ם ולהעבירו לפרויקטים לחיזוק המורשת היהודית.
לצד המתיחות, נעשו גם ניסיונות גישור, כמו הקמת כיכר אונסק"ו בחיפה והענקת העתק משער טיטוס לארגון ב-2017, כהוכחה לזיקה היהודית להר הבית. אך הצטברות ההחלטות והמהלכים החד-צדדיים מצד אונסק"ו חיזקו בישראל את התחושה שמדובר בגוף שאיבד את האיזון ההיסטורי והפוליטי כלפי הסכסוך במזרח התיכון.

אונסק"ו מציג את עצמו כארגון ה"פועל לשימור אתרי מורשת עולמית", ומקדם גם "מיזמים חינוכיים", ו"יוזמות בתחום השוויון המגדרי" ו"מאבק בגזענות" – אך בפועל תמיד מדובר בשמות כיסוי לפעילות פוליטית ואנטי-ישראלית. בארה"ב ובישראל ביקרו את הארגון על כך שהוא חורג מייעודו המקורי ומתמקד באג'נדות שנויות במחלוקת, שאינן משרתות את מטרותיו כפי שנוסדו לאחר מלחמת העולם השנייה.
הפרישה הנוכחית תיכנס לתוקף בדצמבר 2026. זו הפעם השלישית שוושינגטון עוזבת את אונסק"ו מאז הצטרפותה המקורית ב-1945. טראמפ כבר פרש מהארגון בשנת 2017, אך הנשיא לשעבר ג'ו ביידן החזיר את ארה"ב כחברה מלאה ב-2023 תוך התחייבות לפרוע חוב של מאות מיליוני דולרים. כעת, טראמפ ממשיך במהלך של ניתוק מגופים בינלאומיים, כחלק ממדיניות כוללת של ריבונות אמריקאית והתנגדות למוסדות גלובליים.
