ע"פ דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום ( שלישי), בשנים האחרונות מספר שריפות היער והחורש בישראל הולך וגדל משנה לשנה, מ-26,428 שריפות בשנת 2022 ועד ל-33,449 שריפות בשנה שעברה. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל נשרפו כ-200,000 דונם של יערות בצפון.
מבקר המדינה מצא כי בישראל יש 583 יישובים ושכונות שעלולים להיפגע משריפות יער, מהם 81 נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. כדי להגן עליהם, לדברי המבקר, יש להקים אזורי חיץ שיפרידו בין העצים לבתים ויאפשרו לרכבי כיבוי והצלה להגיע במהירות.
1+אך התקציב שהקצתה הממשלה להקמת אזורי החיץ הללו מגיע רק לשליש מהסכום הנדרש, וכך 72 מתוך 81 האזורים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר נותרים ללא הגנה. ע"פ הדו"ח, למרות החלטת הממשלה, המשרד לביטחון לאומי עדיין לא גיבש תוכנית רב שנתית להתמודדות עם השריפות ולא נעשו צעדים להרחבת התקציב הדרוש.
המבקר מצא גם כי מכיוון שעדיין לא הוסדר המעמד החוקי של הנחיות רשות הכבאות לרשויות המקומיות, כל רשות מקומית פועלת בהתאם לשיקול דעתה וליכולתה: בחיפה נמצאו שמונה שכונות כלואות עם כביש גישה אחד בלבד שמוביל אליהן ומהן, כאשר העירייה לא הכינה תוכנית הגנה מפני שריפות לכל השכונות שבסיכון גבוה.
1+בזיכרון יעקב המועצה הכינה תוכנית הגנה מפני שריפות – אבל לא קבעה לוחות זמנים ליישומה. עיריית יוקנעם הכינה תוכנית הגנה – אך זו עדיין לא אושרה על ידי רשות הכבאות. בנוסף, נמצא שלכל הרשויות שנבדקו אין תוכנית הסברה על התושבים שבאזורי הסיכון.
המבקר התייחס להיערכות לשריפות: "33,500 שריפות שפרצו בשנת 2024 מחד, והעובדה שרק בתשעה מתוך 81 אזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר תקצבה הממשלה הקמת אזורי חיץ מאידך – מצביעים על כשל בהיערכות מדינת ישראל להתפרצות שריפות. השריפה ביום העצמאות האחרון היוותה תמרור אזהרה בוהק. היינו כפסע מאסון עצום. על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל שר הפנים להפיק את הלקחים ולדאוג למוכנות כלל הגופים לשריפות".
בזמן שבעולם כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית לזיהוי מוקדם של שריפות – לרשות הכבאות אין עדיין כלים מתקדמים מספיק. מבקר המדינה ממליץ למשרד לביטחון לאומי, לרשות הכבאות, למשרד הפנים ולרשויות המקומיות – לקדם תקנות להגנה על יישובים מפני שריפות, לגבש תוכנית לאומית רב שנתית מתוקצבת, להכשיר אזורי חיץ בכל האזורים המוגדרים בסיכון גבוה, לקדם פעולות הסברה ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות.
