דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונת מצב יוצאת דופן בשוק העבודה בישראל: בזמן שתחומים מסוימים משוועים לעובדים ומציעים יותר משרות ממספר המחפשים – באחרים נרשמים עומסים כבדים ואבטלה סמויה.
לפי הנתונים, ברבעון הראשון של 2025 עמד מספר המשרות הפנויות על ממוצע של 138.6 אלף בחודש – עלייה קלה לעומת הרבעון הקודם. עם זאת, היחס בין מחפשי העבודה לבין המשרות הפנויות ירד ל-1.9, לעומת 2.0 – נתון המצביע על שיפור כללי בהזדמנויות התעסוקה.
במשרות כפיים כמו עובדי ניקיון, מתכות ופועלים מקצועיים – יש יותר משרות פנויות מאנשים שמוכנים למלא אותן. לדוגמה, היחס בקרב עובדי ניקיון עומד על 0.3 בלבד – כלומר, על כל עובד פוטנציאלי קיימות שלוש משרות. גם בקרב מפתחי תוכנה הביקוש גבוה מאוד, עם יחס של 0.8 בלבד.
לעומת זאת, בתחומים כמו פקידות, קלדנות, וסוכנים בתחום העסקים והמינהל – המצב הפוך. על כל משרה פנויה ניצבים ארבעה מועמדים ויותר. גם בקרב בעלי תארים בתחומי מדעי החברה, המשפטים והמנהל – ההיצע עולה על הביקוש באופן משמעותי.
הדו"ח גם מדגיש כי כ-21% מהמחפשים עבודה לא מציינים משלח יד ברור, מה שמעיד על פערים באוריינות תעסוקתית או התאמה מקצועית. עוד נמסר כי התחומים שבהם נרשמה התחממות בגזרת הביקוש כוללים גם ניהול, שירות לקוחות ובנייה.
המסקנה ברורה: מי שמחזיק במיומנויות מעשיות ונכונות לעבודות שטח – יכול לבחור בין מספר הצעות. לעומתם, מי שפועל בשוק רווי – צפוי לתחרות עזה על כל משרה.
