יותם זמרי ונועם פתחי יצאו הלילה (מוצ"ש) מהאולפן ופגשו את בני העדה הדרוזית במטרה להבין את הקשר המיוחד ואת ברית הדמים בין עם ישראל לעדה, קשר שקיבל ביטוי משמעותי במהלך מלחמת "חרבות ברזל", כאשר 13 מהנופלים הגיעו מקרב העדה הדרוזית.
אביו של רס"ן ג'מאל עבאס, שנהרג יחד עם שני חיילים נוספים בהתקלות במחבלים בעזה סיפר על התקרית הקשה: "שחר ובנימין טיהרו חדר ראשון. בחדר השני זיהו את המחבלים ואז זרקו שלושה רימונים לתוך החדר, נכנסו בשביל לטהר את החדר אחרי הרימונים. מחבל שהסתתר בצד ימין, למרות כל הירי שהיה על הבית, לא קרה לו כלום, דפק צרור והרג את בנימין ואת שחר, זיכרונם לברכה.
1+"ג'מאל קיבל שני כדורים בצד ימין. ואז הוא קופץ אחורה, קפיצה מאוד ארוכה, הוא תופס את מעוז, אומר לו 'ג'מאל, נפצעתי'. מחבל אחד הרוג, מחבל אחד כנראה פצוע בצד ימין, הוא מנסה להוציא את האוזניה של הקשר, מעוז לא מצליח, מוריד את הידיים, מסתכל עליו, אומר לי מעוז, 'מחייך את החיוך היפה, המלאך שלו', ומסיים את החיים".
האב סיפר על הקשר המיוחד בין הלוחמים שנפלו ובין הוריהם שנרקם לאחר ששלושת הבנים נפלו יחד על הגנת המולדת: "על התמונה של ג'מאל, אימא של שחר, רשמה בחייהם ובמותם לא נפרדו, וזה מראה על החיבור הזה של השניים.
"בנימין הוא בחור חרדי מבית שמש, שחר בחור דתי מירושלים, וג'מאל בחור דרוזי מכפר פקיעין, והם נלחמו למען המדינה. בסוף אנחנו ברית דמים וברית אחים. אנחנו ממשיכים בלחימה הזאת עד הניצחון, ועד שנחזיר את ההרתעה למדינת ישראל ואת התושבים בצורה בטוחה לכל מקום, איפה שצריך, ונשחרר את החטופים בעזרת השם כמה שיותר מהר".
1+אביו של ג'מאל תיאר את אחת השיחות שקיים עם בנו, שניבאה את הבאות: "באחת השיחות שהיה בינינו הוא אומר לי, אבא, זה מלחמת קיום, וכשנלחמים על קיום המדינה, נהרגים. איפה מגיע החיבור הזה? אין לנו ארץ אחרת, ועליה אנחנו חייבים להילחם וממשיכים את הלחימה הזאת עד שננצח".
"זה הציוד של ג'מאל. זה האפוד שנלחם איתו מ-7 באוקטובר עד ה-18 בנובמבר. ג'מאל אהב את סבבה אז שהוא ילד, במלחמת לבנון השנייה הוא ביקש מאמא שלי לקצר לו מדים לגודל שלו", האב סיפר בגאווה.
