ממשלת בריטניה הודיעה היום (חמישי) כי תוריד את גיל זכות הבחירה במדינה מ-18 ל-16, במהלך אותו תיארה כ"ציון דרך לדמוקרטיה". המהלך צפוי להיכנס לתוקף עד הבחירות הבאות ב-2029, אך מצריך עדיין חקיקה בשני בתי הפרלמנט.
אנליסטים הגדירו את המהלך כהרחבת זכויות ההצבעה המשמעותית ביותר במדינה מזה יותר מ-50 שנה, מאז שהורד גיל ההצבעה מ-21 ל-18 בשנת 1969.

סגנית ראש הממשלה אנג'לה ריינר כתבה בהקדמה למסמך המדיניות: "ירידה באמון במוסדות שלנו ובדמוקרטיה עצמה הפכה קריטית, אך באחריות הממשלה לשנות את המצב ולחדש את הדמוקרטיה שלנו, בדיוק כפי שעשו דורות לפנינו".
מפלגת הלייבור, שזכתה בבחירות האחרונות, הבטיחה לבצע את המהלך עוד טרם הבחירות. ללייבור יש רוב גדול בבית הנבחרים, ובית הלורדים, שמסורתית לא מתערב בהבטחות בחירות, לא צפוי לעכב את המהלך.

תומכים ומתנגדים: הטענות משני הצדדים
בעוד שהממשלה מציינת שבני 16 כבר יכולים לעזוב את בית הספר, לעבוד, לשלם מסים ולהצטרף לצבא – מבקרי המהלך טוענים כי גיל 18 הוא עדיין גיל הסף החוקי למרבית הפעולות האזרחיות המשמעותיות, כמו נישואין, שתיית אלכוהול או התמודדות בבחירות.
חבר הפרלמנט השמרני פול הולמס תקף את המהלך וכינה אותו "ניסיון חצוף של הלייבור לבצע שינוי חוקתי גדול ללא התייעצות, מתוך פחד מהיעדר פופולריות".

סקרים בבריטניה מצביעים על כך שצעירים נוטים להצביע למפלגות שמאל כמו הלייבור והירוקים. יחד עם זאת, ניכרת גם התחזקות בקרב בני 18–24 למפלגת הימין הפופוליסטית Reform UK של נייג'ל פרג'. סקר אחד אף מצא כי אחד מכל חמישה צעירים תומך במפלגה זו.
שיעור ההצבעה בשפל
המהלך מגיע על רקע ירידה חדה בשיעור ההצבעה בבריטניה עם 59.7% בלבד בבחירות 2024, השיעור הנמוך ביותר מאז 2001, עם ירידה של 7.6 נקודות מהבחירות הקודמות ב-2019.

מלבד גיל ההצבעה, התוכנית כוללת גם רפורמות שנועדו למנוע התערבות זרה בפוליטיקה. הממשלה התחייבה להגביל תרומות מחו"ל ולחסום ניסיונות לעקוף את החוק באמצעות חברות קש. זאת, לאחר שמועות בסוף 2023 על כך שאילון מאסק עשוי לתרום ל-Reform UK של נייג'ל פרג'.
