חרפה נוספת ביחסי ישראל מול מדינות אירופה: צרפת הודיעה היום (שלישי) על הטלת סנקציות אישיות נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הכוללות איסור כניסה לשטחה. בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה ונורווגיה הכריזו במקביל על חבילת סנקציות חדשה נגד גורמים שלדבריהן קשורים לאלימות מתיישבים ביהודה ושומרון.

שר החוץ הצרפתי, ז'אן-נואל בארו, מסר כי לצד סמוטריץ' הוטלו סנקציות גם על ארבעה ראשי ארגוני מתיישבים ועל 21 "מתנחלים אלימים", כלשונו. לדבריו, הצעדים כוללים איסורי כניסה והקפאת נכסים במקרים הרלוונטיים. שר החוץ הצרפתי האשים את סמוטריץ' בקידום הסיפוח ביהודה ושומרון (ריבונות), בפגיעה ברשות הפלשתינית ובתמיכה במהלך של כיבוש מחודש של רצועת עזה.
במקביל, הודיעה ממשלת בריטניה על חבילת סנקציות חדשה נגד רשתות וגורמים שלטענתה מעורבים במימון, סיוע וביצוע אלימות מתיישבים. לפי לונדון, המהלך גובש בתיאום עם קנדה, צרפת ונורווגיה ונועד לשבש את מקורות המימון של קבוצות "קיצוניות" הפועלות ביהודה ושומרון.

שרת הפנים הבריטית, איווט קופר, צפויה להצהיר בפרלמנט כי הרחבת ההתיישבות ואלימות מתיישבים מהוות איום על פתרון שתי המדינות. לדבריה, הסנקציות נועדו למנוע מצב שבו גורמים קיצוניים פועלים "ללא ענישה" בשטח. ממשלת בריטניה אף הזהירה כי תבחן צעדים נוספים אם לא יחול שינוי במצב.
הצעדים הנוכחיים מגיעים על רקע קו מדיני תקיף יותר שמובילות חלק ממדינות המערב כלפי ישראל מאז פרוץ המלחמה. מאז כניסתו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר לתפקיד, הקפיאה לונדון את שיחות הסחר החופשי עם ישראל, השעתה חלק מרישיונות ייצוא הנשק והטילה סנקציות על שרים בממשלה, בהם סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

גם צרפת החריפה לאחרונה את יחסיה עם ירושלים. לפני כשבועיים וחצי הודיע בארו כי נאסרה כניסתו של בן גביר לשטח צרפת בעקבות התנהלותו כלפי פעילי המשט לעזה שנעצרו בידי ישראל. בפריז טענו כי מדובר בצעד שנועד להגן על אזרחים צרפתים ואירופים, בעוד בישראל ראו בכך התערבות פוליטית בענייניה הפנימיים של המדינה.
בישראל רואים בשורת הצעדים האחרונה חלק ממגמה רחבה יותר של לחץ מדיני המופנה כלפי ממשלת הימין בישראל וכלפי מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.
כזכור, לפני פחות מחודש קיים שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות הדיווחים על בקשת התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא נגדו צו מעצר חשאי. סמוטריץ' הציג קו לוחמני, כשהוא מפנה את האצבע המאשימה ישירות לעבר הרשות הפלשתינית ומכריז על פתיחת חזית ישירה מולה.

דיווח: זה השר הבכיר שבית הדין בהאג הגיש נגדו צו מעצר סודי
סמוטריץ' פתח את דבריו בהתייחסות לצווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט, וכינה את המהלך נגדו "המשך של מדיניות התאבדות ביטחונית" שכופים גופים מוטים על ישראל. "הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה, נגד שר הביטחון ונגד שר האוצר היא הכרזת מלחמה" הצהיר השר. "ומול הכרזת מלחמה נשיב מלחמה שערה. אני לא יהודי כנוע. הרש״פ פתחה במלחמה והיא תקבל מלחמה".
היעד המיידי: פינוי ח'אן אל-אחמר
לטענת סמוטריץ', מאחורי המהלכים המשפטיים בהאג עומדת הרשות הפלשתינית, אותה כינה "ארגון טרור המכונה בטעות הרשות הפלשתינית". לדבריו, "הידיים ידי האג, אבל הקול – קול הרש"פ. הגוף הבזוי הזה הוא מי שעומד מאחורי הפגיעה בשרים שמעזים לממש מדיניות שמרימה ראש מולם".

כצעד ראשון של תגובה, הודיע השר על פעולה אופרטבית מיידית: "מהיום, כל מטרה כלכלית או אחרת שיש בידי לפגוע בה במסגרת סמכויותי – תותקף. לא דיבורים וגימיקים – מעשים. אני מכריז כאן על המטרה הראשונה: מיד עם סיום דברי אחתום על צו לפינוי חאן אל אחמר במסגרת סמכויותי כשר במשרד הביטחון. אני מבטיח לכל אויבנו – זוהי רק ההתחלה".

במהלך נאומו, סקר סמוטריץ' את הישגיו במשרד האוצר ובמשרד הביטחון, כשהוא מדגיש את המהפכה שביצע בשטחי יהודה ושומרון כגורם המרכזי ללחץ הבינלאומי נגדו. "סיכלנו את תוכנית פיאד המסוכנת, הקמנו מעל 100 יישובים חדשים ו-160 חוות חקלאיות ששומרות על מיליון דונם של אדמות מדינה" אמר.
השר הדגיש כי הוא גאה במעשיו וכי הוא מוכן לשלם את המחיר האישי הכרוך בצווי המעצר: "הם לא מרגשים אותי. אני מוכן לשלם מחירים אישיים כדי לשרת את העם שלי. זה מחיר שאני משלם בגאווה ובראש מורם. ישראל לא תגמגם יותר – זו ארצנו וננהג בה כבעלי בית".

כאמור, בחודש שעבר הגיש משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בקשה חשאית להוצאת צו מעצר נגד בכירים ישראלים. לפי דיווח באתר Middle East Eye אחד הבכירים הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לפי הדיווח, הבקשה הוגשה ב-2 באפריל וכוללת חשדות לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד פלשתינים ביהודה ושומרון.
על פי הדיווח, האישומים המיוחסים לסמוטריץ' כוללים עקירה כפויה כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות, העברת אוכלוסייה ישראלית לשטח כבוש, וכן רדיפה ואפרטהייד. בדיווח נטען כי אם לשכת קדם המשפט של בית הדין תאשר את הבקשה, יהיה זה צו המעצר הראשון שמוציא בית דין בינלאומי בגין עבירת אפרטהייד.
