לאחר 16 דיונים: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברת הכנסת אתי עטיה מהליכוד לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה מהשבעה באוקטובר. היא בירכה: "זהו רגע היסטורי, נבטיח כי זכרון הטבח הנורא ישמר לצד הגבורה"
להצעת החוק שהגישה עטיה הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת למעט הסיעות הערביות. על פי החוק המוצע יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בכ"ד בתשרי, ובנוסף תוקם בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון. המועצה שתפקח על רשות הזיכרון תורכב מנציגי ממשלה – עם רוב לנציגי ציבור.

אחרי דיונים רבים, אישרה אתמול (שני) ועדת החינוך, התרבות והספורט לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום שמחת תורה (כ"ב בתשרי) – 7 באוקטובר, התשפ"ה – 2025.
נציגים של משפחות חטופים ומשפחות הנרצחים מאירועי השבעה באוקטובר לקחו חלק משמעותי בדיונים והשמיעו עמדות שונות בנוגע לחקיקה המתהווה וחזרו והעלו בקשה ליד מכוונת אחת, ושהם יהיו חלק ממנה.

מה יכלול יום הזיכרון הממלכתי?
לפי הצעת החוק מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בשבעה באוקטובר, להתייחדות עם זכר הנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון וההצלה שחירפו נפשם לצורך הצלת חיים.
ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. במוסדות החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות וכלי התקשורת יבטאו את אופיו המיוחד של היום בלוח השידורים שלהם.

אם שכולה על יום אבל נוסף: "לא מתנגדים להחלטה, אלא להגדרה"
הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים ושם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד.
לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים וביניהם 6 נציגי משרדי ממשלה, ורוב (7) לנציגי ציבור: נציגי ישובים, משפחות החטופים ומשפחות שכולות שבני משפחתן נספו בטבח. מנגנון הבחירה של נציגי הציבור ייקבע בהמשך הדיונים בכנסת. סולי לניאדו, מנכ"ל עמותת קהילת הנובה, ביקש ייצוג גם עבורם.
עוד בחקיקה המוצעת, המועצה תקבע את מדיניותה של רשות הזיכרון ותפקח עליה וכן תאשר את התקציב השנתי שלה. מספר חברי המועצה המצומצם נקבע בעקבות דרישת יו"ר הוועדה על מנת שתהא זאת מועצה מתפקדת. התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים.

בתוך כך, בוועדת שרים לחקיקה אושרה לפני כשבועיים הצעת חוק ממשלתית דומה. בוועדת החינוך ביקשו להאיץ את החקיקה ולכן החלו בדיונים אינטנסיביים כבר בספטמבר 2024. חלק מרכזי בדיונים הוקדש לשמו של החוק העתידי. ח"כ אתי עטיה, יוזמת החוק ביקשה לקרוא לו "יום הזיכרון לטבח ולגבורה".

"יום הזיכרון צריך להיות אך ורק ב-7.10"
יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל, שנרצח במסיבת הנובה, התנגד להחלטת הוועדה כי יום הזיכרון יתקיים בכ"ד בתשרי: "יום הזיכרון צריך להיות אך ורק ב-7.10, זה התאריך שכל העולם מכיר". גליה חושן, אימא של הדר שנרצחה בנובה: "קשה לי עם המילה טבח בשם החוק. בנוסף, חייב גם להופיע התאריך העברי. אנחנו מדינה יהודית".
יו"ר הוועדה ח"כ טייב: "אנחנו חיים במדינה יהודית. כמו שיום העצמאות נקבע בתאריך העברי ה' באייר, כך גם כאן". עם זאת, אמר כי הנושא יעלה שוב לדיון בהמשך הדיונים לקראת קריאה שניה ושלישית.

במסגרת החקיקה להנצחה ביקרו חברי ועדת החינוך בניר עוז, מיגונית בארי ואתר הנובה. שם ביקשו בני משפחתו של אביר לוטן ז"ל "למנות גורם מתכלל לאירוע, להנצחה ובכלל." דקל ליפשיץ, הנכד של יוכבד ליפשיץ שנחטפה לעזה ושוחררה ושל עודד ז"ל שנחטף לעזה וגופתו הושבה ארצה ביקש מחברי הכנסת "להמשיך לדחוף את החקיקה ותביאו לשם את מה שראיתם כאן היום".
היוזמת הראשונה של הצעת החוק היא חברת הכנסת אתי עטיה. להצעת החוק הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות.
