כתבת חדשות 14, מילן עמר, אושפזה לאחרונה בבית החולים לאחר שהתגלה קריש דם מסכן חיים במוח. בריאיון ראשון למערכת C14 מאז שחרורה, היא חושפת את הסיפור המטלטל מאחורי האבחון המאוחר, ומספרת כיצד המערכת הרפואית התעלמה מתחינותיה לעזרה ושלחה אותה הביתה שלוש פעמים בטענה שהיא סובלת מ"סטרס" בלבד.
הכל החל בתקופה קשה במיוחד. "הייתי אמא מתפקדת, גם אחרי תאונת דרכים קשה שעברתי", מספרת מילן, אם לארבעה. "טיפלתי בילדים לבד. אבל הגוף שלי לא עמד בזה יותר. התחילו לי כאבים חזקים, חולשה מוזרה, עייפות אחרת – לא של חוסר שינה, אלא של קריסה מבפנים".
2+היא פנתה לקופת החולים, אך נתקלה בחומת אדישות. "סיפרתי הכל. כאבי ראש שלא עוברים, תחושת לחץ, חוסר שיווי משקל. אמרו לי שזה סטרס, נתנו לי משככי כאבים ושלחו אותי הביתה".
אך הסימפטומים רק החריפו. "שבוע אחרי זה חזרתי שוב", היא משחזרת. "הפעם התחננתי – הרגשתי שמשהו נשבר לי בראש. פשוט ככה". גם אז, התשובה הייתה זהה: היא נשלחה הביתה ללא הפניה למיון. בפעם השלישית, כשהיא כבר בקושי מתפקדת, היא החליטה לשנות גישה. "לא הייתה לי ברירה – חיפשתי הצלה לבד". היא לא ביקשה, אלא דרשה לבצע בדיקת סי-טי מוח.
התוצאה הייתה חד-משמעית ומפחידה: פקקת ורידית מוחית, מצב חירום רפואי המחייב טיפול מיידי. "הייתי בהלם", היא נזכרת ברגע הגילוי. "הכניסו אותי לאשפוז דחוף. דיברו איתי על אפשרות של טיפול רדיואקטיבי שדורש בידוד – ואני, בקושי קולטת מה קורה, לבד, מרוסקת, עם ארבעה ילדים שמחכים לי בבית".
2+במיטת האשפוז הגיעה ההבנה המטלטלת של גודל הסכנה. "רופא אחד אמר לי בשקט – 'מזל שבאת בזמן, עוד קצת – וזה היה נגמר אחרת'. ואני לא מפסיקה לחשוב: מה אם הייתי מקשיבה להם? מה אם לא הייתי מתעקשת לבדוק?"
כעת, מילן מבקשת להשמיע את הקול של אזרחים רבים. "החיים שלי ניצלו בגלל אינטואיציה. בגלל שאני עיתונאית שיודעת לחפור ולדרוש. אבל מה עם אזרחים שאין להם את היכולת הזאת? מישהי אחרת במקומי – אולי לא הייתה שורדת".
היא מסכמת: "זה לא רק עליי. אני שואלת את עצמי כמה אמהות, לבד, חזקות מבחוץ – אבל מתמוטטות בפנים ואף אחד לא רואה. הם לא ראו אותי. לא הרופאים, לא המערכת. רק כשכמעט מתתי – זה הפך לרפואי בעיניהם. אני חיה. אבל אני לא סולחת".
