היום היה אמור להיפתח אחד המשפטים המקוממים שידעה המדינה: לוחמי כוח 100, יחידת עילית ללוחמה בטרור בבתי כלא צבאיים, מצאו את עצמם על ספסל הנאשמים.
אלא שהמשפט לא ממש נפתח. התביעה הצבאית, שפעם אחר פעם פגעה בלוחמים, לא העבירה להגנה את כלל חומרי החקירה, והותירה את ההליך המשפטי תקוע. הסרטון הערוך, מבושל ומבזה יצר נזק אדיר. הסנגורים של הלוחמים דורשים לחקור את ההדלפה ולקבל לידיהם את הסרטון המלא כדי להפריך את המניפולציה.
2+התביעה, כצפוי, מסרבת לשתף פעולה. רחף הסנגורים טוען כי התביעה מסתירה חומרי חקירה, מה שפוגע ביכולת לנהל משפט צדק. התביעה, לעומת זאת, מכחישה. הנזק כאן חורג הרבה מעבר לפגיעה האישית בלוחמים. מדובר בפגיעה בצה"ל, בביטחון המדינה, בהסברה הישראלית ובשמה של ישראל בעולם.
התנהלות משפטית בסיסית – כזו שמכבדת את זכויות הנאשמים – לא מתקיימת כאן. והנאשמים? לא סתם אנשים, אלא גיבורים שיצאו להילחם ב-7 באוקטובר והמשיכו עד שהמערכת הפנתה להם עורף והשחירה אותם לעיני כל.
2+כבר שנה שהלוחמים מתמודדים עם אישומים מופרכים, בזמן שהמערכת שותקת. הסנגורים דורשים לדעת מדוע ראש צוות החקירה התראיין בתאגיד השידור ופגע במהלכי המשפט. איש לא לוקח אחריות. והפצ"רית? ממשיכה לשתוק.
בבית המשפט מתחילים להבין את האבסורד. השופט עצמו ביקש היום מהצדדים לפנות לגישור, מתוך הכרה בכשלים החמורים בהתנהלות התביעה. אך בכל יום שעובר, מתווספת עוד שורה לכתב האישום האמיתי – כתב האישום נגד מערכת שפוגעת בלוחמיה שלה.
2+הציבור הישראלי נותר המום ומתוסכל מול העוול הזועק לשמיים. והלוחמים? גם הבוקר הם מבקשים מבית המשפט: "אנחנו רוצים לשוב להתגייס, לשוב למילואים, לשרת את המדינה". אשרי העם שאלו הם בניו.
ונותר רק לשאול – עד מתי ייאלצו הלוחמים להילחם גם מול המערכת ששלחה אותם?
