העיסוק האובססיבי בשאלה "בכמה זמן הוסגה תוכנית הגרעין לאחור" מחטיא את המטרה. בישראל ממשיכים להעריך שההישג משמעותי, ושהתוכנית הוסגה לאחור בשנתיים לפחות, וייתכן בהחלט שיותר מכך; אבל המבחן האמתי והחשוב הוא ביכולת לשמר את ההישג באמצעות אכיפה.
מדינה בסדר גודל של איראן יכולה להגיע מנקודת האפס ליכולת גרעינית צבאית מבצעית בתוך 5 עד 7 שנים, אם אף גורם זר אינו מפריע לה והיא מקבלת סיוע מבחוץ – כך שבכל מקרה, אפילו תיאורטית לא ניתן "להסיג לאחור בעשרות שנים" את תוכנית הגרעין שלה.
שר הביטחון: "סיכלנו את 2 האיומים שסיכנו את ישראל יותר מכל"
מה שכן ניתן – וצה"ל השיג זאת בצורה מופלאה – הוא לייצר תנאים שמאפשרים לנו לגדוע באיבו כל ניסיון שיקום של פרויקט הגרעין, בהיעדר מערך נ"מ איראני משמעותי ותשתיות תת-קרקע משמעותיות.
לכן ההוראה שנתן אמש שר הביטחון ישראל כ"ץ לצה"ל, להכין ולהציג תוכנית אכיפה לשימור הישגי מבצע "עם כלביא" היא קריטית – כשהמבחן יהיה, כמובן, בביצוע – על ידי הממשלה הנוכחית ואלה שיבואו אחריה.
עד כמה נפגעה תוכנית הגרעין של איראן? | עושים לכם סדר
ישראל לא "תכסח את הדשא" באיראן בתקיפות יומיומיות, כמו בלבנון, אבל בהחלט תוכל לזהות ניסיונות שיקום של תוכנית הגרעין. מדובר בתהליכים גדולים, מורכבים וארוכים שקשה להסתיר – ובכל פעם מחדש להחזיר את איראן לנקודת הפתיחה.
אם, לעומת זאת, נשוב ונתמכר לשקט הזמני, המפלצת תגדל מחדש וההישג כולו יירד לטמיון.
