בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים מסטודנטים ברחבי הארץ על חדירה של אג'נדות פוליטיות אל תוך כיתות הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. בין היתר, נטען כי חלק מהמרצים מנצלים את מעמדם כדי להשמיע עמדות פוליטיות, לעיתים אף קיצוניות, במהלך שיעורים אקדמיים.
לדבריהם, אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פרופ' תימור מלמד, מרצה בכיר וסגן רקטור להוראה באוניברסיטת בן גוריון. בשיעור שעוסק בתחום ההנדסה – שדות אלקטרומגנטיים ומתמטיקה – פרופ' מלמד הביע עמדות לפיהן "החברה הישראלית מזכירה לו את החברה הנאצית". לפי הסטודנטים, הוא נוהג להגיע לשיעור עם חולצות המזוהות עם מחאות פוליטיות, ודלת משרדו באוניברסיטה משמשת במה למחאה נגד הממשלה.
סטודנטים ששוחחו עמנו טוענים כי הקורס של פרופ' מלמד מנוצל פעמים רבות לקידום עמדות פוליטיות, ולדבריהם, התחושה היא כי השיעור מתנהל יותר כהפגנה מאשר כקורס אקדמי.
במקביל, חלקים נוספים בקהילה האקדמית בישראל מקדמים יוזמות המאשימות את ישראל בפשעי מלחמה. כך למשל, פרופ' איילת בן ישי מאוניברסיטת חיפה נמנית עם יוזמה של אנשי אקדמיה הטוענים כי ישראל מבצעת פשעים בעזה. על פי פרסומים קודמים, למעלה מ-1,300 מרצים חתמו על עצומה של ארגון "דגל שחור", בה נטען כי ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות. עצומות נוספות קוראות להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל.
במשרד החינוך מודעים לדיווחים על מרצים שמביעים עמדות פוליטיות בשיעורים, ורואים בתופעה זו חומרה. על פי גורמים במשרד, ישנה תחושה בקרב חלק מהמרצים כי הסטודנטים הם "קהל שבוי" לשמיעת עמדותיהם הפוליטיות.
למרות הביקורת הגוברת, סטודנטים ואנשי סגל רבים נמנעים מלהביע עמדה פומבית נגד התופעה, מחשש לפגיעה בציונים, בהתקדמות בלימודים או בקידום המקצועי.
מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "דבריו של פרופסור תימור מלמד משקפים את דעתו האישית בלבד ולא את עמדת האוניברסיטה".
