הדיון בעתירת מינוי ראש השב"כ דוד זיני החל הבוקר (שלישי). במוקד הדיון, ההחלטה של הממשלה למנות את דוד זיני שפרש לא מכבר צה"ל במטרה להתמנות לתפקיד. מן הצד האחד, ישנם עותרים שדורשים מבג"ץ לקבוע כי המינוי נעשה כחוק ושהממשלה מוסמכת לקבוע מי יהיה ראש השב"כ, מן הצד השני עותרים אשר דורשים כי המינוי ייעשה באמצעות ועדה.
5+נשיא בית המשפט העליון החליט כי העיומ"שית תיתן את חוות דעתה בנושא פרשת קטאר במעמד צד אחד באולם אחר, דבר שגרם למהומה בבית המשפט. עו"ד שמייצג את רה"מ ביקש שמזכיר הממשלה ישתתף בדיון במעמד צד אחד אולם יצחק עמית התנגד. השופט עמית אף הבהיר כי חצי שעה תעמוד לכל צד בעתירה. בצאתם מהאולם, נשמעו קריאות בוז.
צפו בשידור חי | צילום: חדשות 14
על פי כתבנו לענייני משפט יאיר אלטמן, מדובר גם במאבק מובהק על סמכויות ועל משילות: מי קובע – הפקידות או הדרג הנבחר. היועמ"שית מעוניינת שראש הממשלה יקבל את דעתה האומרת כי נתניהו אינו יכול לעסוק במנוי ראש שב"כ בשל פרשת הקשר הקטארי. מבחינת בהרב מיארה, על נתניהו להאציל את סמכותו בעניין המינוי לשר. ובעצם היא מכוונת לך שהמינוי של זיני אינו חוקי.
אלטמן דיווח כי גורמים בממשלה מסרו כי הממשלה לא תסכים לנבצרות דה-פקטו של ראש הממשלה, דבר שהוצע כ"פשרה" מטעם בהרב מיארה: "היועמ"שית שנמצאת בניגוד עניינים חמור, גם לגבי פרשת רונן בר וגם מעצם היותה בהליכי הדחה מתקדמים, מנסה לגרום לנבצרות זוחלת וביטול כל סמכות בסיסית של ראש הממשלה. זה לא יקרה".
5+בתשובת נתניהו לבג"ץ הובהר כי חלק מהעותרים הם פעילים פוליטיים, שאינם שבעי רצון מתוצאות הבחירות ומבקשים לערער על מושכלות יסוד המתקיימות במשך 77 שנים. "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה בעת הזו התאמה פחות ממושלמת של ראש השב"כ לתפקידו או התאמה פחותה ממושלמת בין הדרג המדיני לבין ראש השב"כ", כתב רה"מ.
"אף אם היה ניגוד עניינים, ואין – אין בכך כדי להוביל למסקנה בדבר שינויים מבניים במדינת ישראל ללא עילה וללא סמכות, כשם שלא משנים את שיטת המשפט בשל ניגוד עניינים של שופט מסוים", הדגיש רה"מ, "עם ישראל נמצא בעיצומה של מלחמה קיומית. בכל רגע ורגע מתקבלות החלטות היסטוריות שישפיעו על המדינה למשך שנים ארוכות קדימה", זאת על פי כתבנו הפוליטי מוטי קסטל.
5+בתשובת נתניהו לבג"ץ הובהר כי חלק מהעותרים הם פעילים פוליטיים, שאינם שבעי רצון מתוצאות הבחירות ומבקשים לערער על מושכלות יסוד המתקיימות במשך 77 שנים. "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה בעת הזו התאמה פחות ממושלמת של ראש השב"כ לתפקידו או התאמה פחותה ממושלמת בין הדרג המדיני לבין ראש השב"כ", כתב רה"מ.
"אף אם היה ניגוד עניינים, ואין – אין בכך כדי להוביל למסקנה בדבר שינויים מבניים במדינת ישראל ללא עילה וללא סמכות, כשם שלא משנים את שיטת המשפט בשל ניגוד עניינים של שופט מסוים", הדגיש רה"מ, "עם ישראל נמצא בעיצומה של מלחמה קיומית. בכל רגע ורגע מתקבלות החלטות היסטוריות שישפיעו על המדינה למשך שנים ארוכות קדימה", זאת על פי כתבנו הפוליטי מוטי קסטל.
5+"כולנו רואים בשבועות האחרונים מהן תוצאותיו של תפקוד אופטימלי בצמרת הביטחונית בין ראש הממשלה לראש המוסד", נכתב ונוסף: "הסמכות והאחריות לכך מוטלת לפי חוק על ראש הממשלה ועל הממשלה. לא ניתן להעביר את הסמכות ל'וועדה' אחרת. איך ייראו הפיקוד והשליטה העליונים של המדינה, מה תהיינה התוצאות ומי יישא באחריות לכך שלא ייבחר חלילה ראש השב"כ הכי מתאים בעת מורכבת זו?".
רה"מ הדגיש כי כדי למנוע לזות שפתיים, זיני לא יטפל בחקירת קטאר: "הצבת חסמים כעת מהווה חוסר אחריות ביטחונית ומבטאת ניתוק מהצרכים הלאומיים. לא ניתן לתקוף משפטית כעת החלטות ממשלה אשר יושמו הלכה למעשה במשך כמעט שלושה עשורים – במהלכם מונו שבעת התפקידים הבכירים המנויים באותן החלטות באמצעות מנגנון הוועדה המייעצת כולל מס' ראשי שב"כ".
5+לפני שבוע, היועמ"שית הגישה את תגובתה לבג"ץ לעתירת המשפחות השכולות נגדה, בשל סירובה לאפשר את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ בהתאם לרצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכפי שהחוק מאפשר לו. בתגובתה, חוזרת גלי בהרב מיארה על טענותיה וממשיכה להתעקש כי "ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים מובהק", ומכאן, לדבריה, קיימת מניעה משפטית לאפשר לו למנות את ראש השב"כ הבא.
בשל המצב הרגיש, שכן לאחר עזיבתו של רונן בר וההתנגדות למינוי זיני, תפקיד ראש השב"כ לא אויש, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על מינוי סגן ראש השב"כ ש' לממלא מקום, היועמ"שית אישרה את מינויו לתפקיד, תחת הטענה כי "נוכח השיקול החיוני של מניעת פגיעה בביטחון המדינה – ניתן להטיל את התפקיד על המועמד המוצע למשך חודש". בחוות דעתה נכתב בין היתר כי האישור ניתן "על אף שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים, אך נמנע מהעברת הסמכות לשר אחר כנדרש".
5+בסקר חדשות 14, עלה כי רוב הציבור סבור כי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה לעכב את מינוי ראש השב"כ פוגעת בביטחון המדינה. 57% מהנשאלים השיבו כי עיכוב מינוי ראש השב"כ פוגע בביטחון מדינת ישראל, לעומת 41% שסבורים שאין בכך פגיעה. 2% נוספים השיבו כי אין להם עמדה בנושא. הסקר נערך על ידי שלמה פילבר.
