תודה לך אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, על גבורתך ואומץ ליבך. על הרוח שלא נשברה על האש הפנימית שלא כובתה, על הלביאה שבך שרק הלכה והתעצמה לרגל השליחות, לגודל המשימה.
השמאל והתקשורת רדפו אותך בטירוף, כולם יודעים שאם רק היית בצד השני של המפה, אשת ראש ממשלה שמאלנית היו מאדירים אותך באותם הכפשות רק במטבע הפוכה.
היו אומרים עלייך שאת פסיכולוגית חינוכית בעלת תואר שני, שאת מתנדבת, שאת עוזרת לילדים שנפגעו מינית, שאת בעלת דעה. היו אומרים שאת חזקה וראש הממשלה מתחשב בדעתך, היו אומרים שאת כישרונית ואידאליסטית, שאף פעלת בשליחות המדינה, שאת בזכות עצמך, שאת זן נדיר.
ההכפשות היו לא ענייניות, לא הפסידו אף הזדמנות להעליב וללעוג, ניסו להגחיך אותך, חבטו ללא רחם וללא הגיון. הגישו לציבור אלפי חמגשיות של דמוניזציה, הפכו אותך לרכושנית, ששותה אינסוף שמפניה.
אבל זה לא היה נגדך, זה היה נגדו, נגדנו, נגד כל מחנה הימין האמוני, זה שלא מתבייש בסייעתא דשמיא. בארץ ישראל, בתנ"ך. הם לא בזו לך, אלא למה שאת ואישך המופלא מייצגים, הם ידעו שאת העוגן, ושאם רק תאבדי אחיזה הספינה תיטרף. נפגעת, אבל לא נשברת.
השליחות שבך ניצחה את ההשתלחות שבהם. אחזת בכל הכוח במשימה הלאומית, לא נטשת לרגע את האידאולוגיה גם כשניסו לשחד אותך ב"שקט ושלווה", הם ציפו שתגידי לו די, מספיק, בוא נלך הביתה, ואת גילית כוחות נפש מיוחדים.
לא היה לך כח להיות עייפה, האמנת במנהיגותו העמוקה של ראש ממשלתנו, הלכת איתו במדבר הפוליטי האכזרי ארבעים שנה כשמסביב נחש שרף ועקרב.
ידעת את גודל המשימה לשמור על אומה עדינה בין שבעים זאבים, ידעת שרק הוא, בעזרת ה', יוכל לגודל השעה. העם מודה לך, ההיסטוריה תצדיע לך כאישה יהודית אמיצה שגאון האומה פיעם בליבה, אישה שראתה משם את מה שרואים מכאן מלב העם.
לא זה לא הספד כי זה לא נגמר, כי צריך אותו ואותך לעוד הרבה שנים, חזק על ההגה של ספינת תקומת ישראל. בשבת בתפילה אנו אומרים "וכל מי שעוסקים בצרכי צבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם".
ולך יש הרבה מאוד שעות של שירות הציבור באמונה, אמונה נחושה ועיקשת בדרך הנצח שלנו. הקדוש ברוך ישלם שכרך, כי ה"שכר" כאן היה לא מעט פעמים במטבע של כפיות טובה. אבל לא באת לשם שכר, באת לשם שמים. הן את כלביאה ובעלך כארי יתנשא.
