מבצע "עם כלביא" ייזכר כאירוע ששינה את כללי המשחק במזרח התיכון – לא רק בין ישראל לאיראן, אלא בין שתי המעצמות הגדולות בעולם. בעיצומה של הלחימה, התחדדה גם המערכה השקטה אך הגורלית: המלחמה הקרה בין שתי המעצמות.
שתיהן מבקשות לעצב את המציאות האזורית לפי האינטרסים שלהן – אך בעוד וושינגטון הפגינה עוצמה צבאית ומדינית, בייג’ינג הסתפקה במחוות דיפלומטיות חסרות שיניים. האם סין תישאר שחקן כלכלי בלבד, או שבקרוב תנסה לקבוע עובדות בשטח?
6+החשיבות של סין בסחר העולמי
כדי להבין את השינוי שחל במזרח התיכון בעקבות מבצע עם כלביא, חשוב לדעת שסין מהווה כוח מרכזי בסחר העולמי, במיוחד כשותפה אסטרטגית של איראן במסגרת יוזמת "החגורה והדרך", שמטרתה לחזק קשרי מסחר דרך תשתיות יבשתיות וימיות. היא תומכת ביציבות המשטר האיראני כדי להבטיח מעבר סחורות דרך מסלולים אסטרטגיים.
המלחמה הקרה בין סין לארה"ב – והקשר למזרח התיכון
המלחמה הקרה בין סין לארצות הברית מתאפיינת בתחרות כלכלית, טכנולוגית וגיאו-אסטרטגית, עם השפעה משמעותית על המזרח התיכון. סין מחזקת את נוכחותה באזור באמצעות השקעות בפרויקטים כמו נמלים ותשתיות אנרגיה, תוך תמיכה במדינות כמו איראן כדי לאזן את ההשפעה האמריקאית.
6+ארצות הברית, לעומת זאת, שומרת על בריתות עם מדינות כמו ישראל וערב הסעודית, תוך הטלת סנקציות על יריבות סין. התחרות הזו מעצבת את הדינמיקה האזורית, כאשר מדינות המזרח התיכון מנווטות בין שתי המעצמות לשם יתרונות כלכליים ופוליטיים.
יחסי סין איראן
כחלק מהמלחמה שלה מול ארה"ב, סין מהדקת קשרים אסטרטגיים עם טהרן. היא מספקת לה תמיכה כלכלית ועוזרת לה בחידוש מאגר הטילים שלה. בשנת 2021 המדינות חתמו על שיתוף פעולה אסטרטגי למשך 25 שנים – סין לא עושה את זה מטוב ליבה כמובן, אלא כהשקעה להחדיר את זרועותיה למזרח התיכון, מקום שבעבר היה נתון בלעדית לשליטה והשפעה אמריקנית.
6+סין היא אחת הצרכניות הגדולות של נפט איראני, לעיתים תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים. לפי הערכות, חלק ניכר מהנפט האיראני נמכר לסין במחירים מוזלים באמצעות גורמים שלישיים – מה שהופך את איראן לספקית נפט חשובה במיוחד עבור בייג’ינג.
השפעת מבצע עם כלביא על היחסים
לפי הטיים האמריקני, מבצע "עם כלביא" וההסלמה בין ישראל לאיראן הפכו לבמה לעימות עקיף בין סין לארה"ב בתחרות מי המעצמה השולטת. בעוד ארה"ב בראשות טראמפ בחרה במעורבות צבאית, תקפה מתקנים באיראן ותיווכה בהפסקת אש, סין שמרה על עמדה פאסיבית יותר, קראה להרגעת הרוחות וניסתה להצטייר כמתווכת נטרלית – אך ללא השפעה ממשית בשטח.
6+בכך הודגש שוב כי רק לארה"ב יש את הכוח הצבאי והפוליטי להכריע סכסוכים במזרח התיכון, מה שהותיר את סין כשותפה כלכלית של איראן – אך לא ככוח מדיני מוביל.
ההשלכות ניכרות בזירה הבינלאומית: סין אמנם נהנית מהפסקת האש בזכות המשך הזרמת הנפט דרך מיצר הורמוז, אך האירועים המחישו לה שוב את חולשתה הדיפלומטית לנוכח עוצמתה הגלובלית של ארה"ב.
6+בעיני בייג'ינג, ההתערבות האמריקאית חיזקה את הדימוי של וושינגטון כמעצמה לא צפויה ואימפולסיבית – ובמקביל, חשפה את מגבלות כוחה של סין כמעצמה עולמית. בטווח הארוך, סין עשויה לנצל את השקעתה האסטרטגית באזור לצבירת השפעה, אך נכון לעכשיו – היא נשארת בעיקר צופה מהצד, בעוד ארה"ב קובעת את הכללים.
למה סין לא התערבה במלחמה עם איראן?
אנליסט המזרח התיכון הנרי סטורי הסביר למגזין החדשות "השבוע" כי סין נמנעה מלהתערב ישירות במלחמה משום שאין לה את היכולת או המשאבים להפוך לשחקנית ביטחונית גלובלית של ממש.
6+על אף שסין סיפקה לאיראן חומרים שניתן להשתמש בהם לייצור טילים בליסטיים, היא מעולם לא מכרה לה נשק צבאי ישיר. מערכת היחסים בין סין לאיראן, לדבריו, תמיד הייתה שטחית ואינטרסנטית, כשבייג'ינג מעוניינת לשמר את הסטטוס-קוו במזרח התיכון ולא לראות באיראן מדינה חמושה בגרעין. סין גם מודעת לשאיפות ההגמוניות של טהראן ומעדיפה להימנע מהסתבכות עמה.
בנוסף, סין מקיימת יחסים קרובים עם יריבותיה של איראן, כמו איחוד האמירויות וסעודיה – מה שמעורר חשדנות הדדית. טהרן אף הביעה כעס פומבי כשסין הביעה תמיכה בטענות האמירויות על איים שבמחלוקת במפרץ הפרסי.
בייג'ינג גם רואה באיומי איראן לסגור את מצרי הורמוז – נתיב אסטרטגי לשינוע נפט סיני – מקור לדאגה. סטורי ציין שסין נוהגת להתערב רק בסכסוכים סמוכים לגבולותיה המאיימים ישירות על האינטרסים שלה, ואינה יכולה להרשות לעצמה השקעה באמצעי הקרנת כוח למרחק, כמו נושאות מטוסים או רשת בסיסים אזורית דוגמת זו של ארה"ב.
