חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון גילו את פשר הפעילות במעטפת כדור הארץ מתחת למזרח אפריקה, כאשר סלע מותך מזיז את הבקיעים דבר שגורם לפירוק הדרגתי של היבשת, תוך הנחת היסודות ליצירת אוקיינוס חדש בסמוך למפרץ עדן וים סוף כך פורסם במגזין Nature Geoscience.
"גילינו שהאבולוציה של התעלות עמוקות במעטפת קשורה קשר הדוק לתנועת הלוחות שמעליהן", אמר דרק קיר, מדען כדור הארץ מאוניברסיטת סאות'המפטון ואוניברסיטת פירנצה. "יש לכך השלכות עמוקות על האופן שבו אנו מפרשים געשיות על פני השטח, פעילות רעידות אדמה ותהליך פירוק היבשות".
1+הפלומה נמצאת מתחת לאזור אפאר, בצומת של שלושה לוחות טקטוניים: הקרע הראשי של אתיופיה, קרע ים סוף וקרע מפרץ עדן. קרעים אלו, הנמצאים בשלבי התפתחות שונים, תורמים לתהליך יצירת אוקיינוסים חדשים או לפירוק הקרום היבשתי. עם זאת, המבנה והתנועה של הפלומה והכוחות המניעים אותה לא היו מובנים עד כה.
החוקרים ניתחו את ההרכב הכימי של למעלה מ-130 דגימות סלעים געשיים מאזור אפאר, שסיפקו מידע על העומק וההרכב של הסלע המותך מתחת לפני השטח. בנוסף, הם השתמשו במודלים ממוחשבים להשוואת התגובות של האזור לפלומות מעטפת שונות ולנתונים גיאולוגיים קיימים. ממצאיהם חשפו כי פלומה אחת, לא אחידה, משפיעה על שלושת הקרעים, כאשר הסלע המותך עולה בפעימות קצביות, ומשאיר חתימות כימיות ייחודיות.
1+"הפסים הכימיים מרמזים שהפלומה פועמת, כמו פעימת לב", אמר טום גרנון, מדען כדור הארץ מאוניברסיטת סאות'המפטון. "פעימות אלו מתנהגות בצורה שונה בהתאם לעובי הלוח ולמהירות ההתפרקות שלו. בקרעים המתפשטים מהר יותר, כמו ים סוף, הפעימות נעות בצורה יעילה וסדירה יותר, כמו פעימה דרך עורק צר."
המרווחים בין הפסים הכימיים משתנים בין הקרעים, מה שמצביע על כך שהפלומה מגיבה באופן שונה בהתאם לעובי הליתוספירה – הקרום והמעטפת העליונה. במקומות בהם הליתוספירה עבה יותר, זרימת המעטפת מעוכבת והפסים דחוסים יותר, בעוד שבאזורים דקים יותר הפסים מפוזרים יותר.
"העבודה מראה שגלישה עמוקה של המעטפת יכולה לזרום מתחת לבסיס הלוחות הטקטוניים ולמקד פעילות געשית למקומות שבהם הלוח דק ביותר", הוסיף קיר. ממצאים אלה עשויים לסייע בהבנת הפעילות הגעשית על פני השטח ובחיזוי רעידות אדמה ותהליכי פירוק יבשתי. מחקרים עתידיים מתוכננים להתמקד בקצב זרימת המעטפת מתחת ללוחות השונים באזור אפאר.
