"ארצות הברית של אמריקה הצילה את ישראל, ועכשיו היא זו שתציל את ביבי נתניהו", כתב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך בישראל ישנם שמזדעזעים מהתערבות ארה"ב במערכת המשפט הישראלי. אותה תקשורת שראתה בהתערבות הממשל האמריקאי הקודם אקט של הצלת הדמוקרטיה, ניצבת בפני מבחן: איך תסוקר ההצהרה הדרמטית של טראמפ?
זיכרון קצר: כשהתערבות אמריקאית הייתה מצווה
כדי להבין את גודל הצביעות, צריך לחזור לימי המאבק ברפורמה המשפטית בישראל. אז, התערבות של הנשיא האמריקאי בנושאי משפט לא נתפסה כבעייתית, אלא כמעט כ"הצלה משמיים" – ודאגה אמיתית לישראל. כלי התקשורת לא רק דיווחו, הם ליבו את האש וייחלו להתערבות.
4+היריות הראשונות נורו כבר בתחילת הרפורמה, אז בכותרת אתר "כלכליסט" נכתב: "שגריר ארה"ב: 'נתניהו צריך ללחוץ על הברקס עם שינוי מערכת המשפט'". המסר מהשגריר טום ניידס הוצג כלגיטימי והכרחי. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כבר ניתח את המצב תחת הכותרת
"יחסי ישראל-ארצות הברית: לא לעולם חוסן", וקבע כי שיחת ביידן-נתניהו היא "עוד שיא במגמה המצביעה על חוסר שביעות רצון" בוושינגטון.
4+ככל שהרפורמה התחממה, כך גם הקריאות להתערבות הפכו בוטות יותר, והתקשורת הישראלית העניקה להן במה מרכזית. השיא הגיע עם פרסומיו של תומאס פרידמן הפרשן בניו יורק טיימס ומקורב לביידן, כאשר כל האתרים דיווחו בכותרות דרמטיות על "מסר דרמטי מביידן לעצירת החקיקה", "הברקס של ביידן" בעקבות טורו של פרידמן, גם אם בישראל טענו כי הדברים תוארו בשיחה כ"לבביים". הדרמה האמריקאית קיבלה עדיפות וסיקור תמידי על פני העמדה הישראלית.
4+ביום ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, המסרים הפכו ישירים וכיכבו בכל האתרים. "ביידן, רגע לפני ההצבעות: 'הרפורמה מפלגת, אל תמהרו איתה'", זעקה הכותרת ב-ynet. ב"וואלה!", העיתונאי ברק רביד קיבל מסר בלעדי מהנשיא: "לאור האיומים על ישראל אסור לרוץ קדימה עם הרפורמה", כי היא "רק מרחיבה את השסעים בישראל ולא מקטינה אותם". כל מילה מהבית הלבן הוצגה כצעד הכרחי של "המבוגר האחראי".
4+כשהאמת לא נוחה: מבחן טראמפ
והנה, מגיע טראמפ ואומר אמת אחרת, אמת שאינה נוחה למחנה התקשורתי שהתאהב בהתערבות ביידן. הוא לא מדבר על עקרונות דמוקרטיים מעורפלים, אלא על עוול ספציפי, על "ציד מכשפות" נגד מנהיג שנותן את חייו למדינה וצריך להתעסק בנושאים כמו בובות 'באגס באני'.
4+כעת נשאלת השאלה: מה יעשו אותם פרשנים ששתו בצמא את דברי ביידן ופרידמן? האם פתאום הם יגלו את עקרון הריבונות ויזעקו על התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל? האם אותה התערבות, שכשהופנתה נגד מדיניות הממשלה הייתה "רכבת אווירית של אמיתות", תהפוך כעת, כשהיא תומכת בראש הממשלה, ל"מתקפה על שלטון החוק"?
התשובה, ככל הנראה, ידועה מראש. התקשורת לא תראה בדברי טראמפ קול חשוב שיש להקשיב לו, אלא עוד הוכחה להיותו "מסוכן לדמוקרטיה ולמערכת המשפט". הצביעות תזעק לשמיים: התערבות אמריקאית היא דבר מבורך כשהיא תואמת את הנרטיב שלהם, והופכת לדבר פסול ומגונה כשהיא מאתגרת אותו.
דבריו של טראמפ הם אכן מבחן, אך לא ליציבות הדמוקרטיה הישראלית, אלא למצפונה של התקשורת. הימים הקרובים יחשפו, שוב, כיצד עקרונות נעלים כמו "אי-התערבות" מתכופפים ומתיישרים בדיוק לפי הצרכים של האג'נדה הפוליטית.
