בעוד המתיחות בין ישראל לאיראן תפסה את מרכז הבמה התקשורתית, המציאות בשטח רצועת עזה נותרה נפיצה ופעילה. צה"ל ממשיך במבצעיו ברחבי הרצועה, ובמקביל, מתפתחים תהליכים שעשויים לרמוז איך ייראו הדברים ב-"יום שאחרי".
כפי שפרסמנו בעבר, יאסר אבו שבאב, סוחר סמים עזתי לשעבר, סומן כמי שמשתף פעולה עם ישראל להקמת מנהל אזרחי חלופי לחמאס ברפיח. כעת, נראה שהמיזם שלו עובר משלב הרעיון לשלב המעשה.

לאחר שבמהלך המבצע פורסם תיעוד של בית ספר מאולתר שכבר החל לפעול בשטח שבשליטתו, בשבוע שעבר נרשם צעד נוסף: אבו שבאב פרסם מסמך אלקטרוני ובו קריאה לתושבים בעלי מקצועות שונים להצטרף למאמציו. לדבריו, הוא זקוק לעשרות עובדים בתחומים מגוונים. צעדים אלה מעידים על ניסיון שיטתי לבסס שלטון מקומי עם מוסדות של ממש.

ירי, ביזה וחלופה שלטונית: חמאס מאבדת אחיזה בעזה
בגזרה ההומניטרית, המצב נותר בעייתי. תיעודים חוזרים ונשנים מראים אזרחים עזתים נמלטים מירי סמוך למתחמי חלוקת המזון של ישראל וארה"ב. גורם צבאי שהתייחס לכך הסביר כי קיימת תמונה מורכבת: "היו מקרים שבהם כוחותינו ביצעו ירי הרחקה מבוקר עקב סכנה ממשית לחייהם, אך תועדו גם מקרים ברורים שבהם מחבלי חמאס ירו על אזרחים שניסו להגיע למתחמים, במטרה לשבש את החלוקה ולשמר את שליטתם באוכלוסייה".
הסיוע ממשיך לזרום גם דרך מעבר זיקים בצפון, אך התופעה של ביזה נרחבת נמשכת. פתיחת המעברים אפשרה למסעדות מקומיות לשוב לפעילות, אך לא כולם נהנים מהן. סוחרים עזתים מנצלים את המצב, אוגרים סחורות כדי לייקר מחירים ומשתלטים על מוצרי סיוע שאמורים להיות מחולקים בחינם. במקביל, תועדו אזרחים אוספים מנות קרב שצה"ל השאיר מאחור כדי להתקיים.


אין הוכחות – אך כל הדרכים בעזה מובילות ליאסר אבו שבאב
הבוקר, עם פרסום הבשורה המרה על נפילתם של שבעה לוחמי הנדסה קרבית, קיבלה ישראל תזכורת כואבת: המשימה טרם הושלמה. למרות הפגיעה הקשה בחמאס והניסיונות בשטח לייצר אלטרנטיבה, לארגון הטרור עדיין ישנן יכולות צבאיות, והדרך לסיום המלחמה עוד ארוכה.
