יום אחרי המלחמה עם ישראל, בטהראן מנסים לשדר עסקים כרגיל – הפגנות, תהלוכות, ומוזיקה ברחובות. אך מאחורי מסך העשן, נחשפת מציאות עגומה של תבוסה, הרס עמוק ומצוקה פנימית.
תהלוכות ברחובות, שירים ברקע – ותסריט מתוזמר
מאז השעה שש בערב בטהראן, הרחובות מלאים. המונים צועדים, שרים, מניפים דגלים וקוראים: "מוות לישראל ולארצות הברית". הכול נראה מתוזמן מדי. מוזיקת רקע שמחה, הפקות צילום מוקפדות, פרסום מסיבי בתקשורת הממלכתית, הכל נועד לדבר אחד – ניסיון של המשטר להמציא מחדש נרטיב של "ניצחון", למרות שבועיים של מכות כואבות.
2+משדרים "שמחה" – מסתירים את ההשפלה
בזמן שהמשטר מחלק חיוכים, כלא אווין, מהסמלים המפחידים ביותר של הדיכוי האיראני, עולה באש ומתמוטט ואפילו טהראן מודה – חלקים ממנו נהרסו, מאות אסירים הועברו. עדויות מהשטח חושפות את המצב האמיתי – והתחושות ברחוב שוברות את מסך ההכחשה. "אנחנו לא חוגגים כלום", מספר מקור שלנו בטהרן. "כולם יודעים – זו הייתה מכה כואבת. כלפי חוץ הם שרים. מבפנים – פוחדים".
2+"האנשים מודאגים, הם מפחדים מהפסקת האש. הם אומרים – אולי מתקיימת הפסקת אש, ואולי מאחורי הקלעים ארה"ב או ישראל הגיעו להסכמה עם הרפובליקה האסלאמית. הם מפחדים מהסכם כזה. העם הסכים למלחמה. העם באיראן בעד המלחמה", אומר לנו המקור שלנו בטהראן.
"אני מקווה שישראל תתקוף שוב. אני מאמין בזה – אתם עוד תתקפו. שיהרגו את ח'אמנאי ואת אנשי משמרות המהפכה. אינשאללה, בשם החירות. דרור היקר אני אוהב אותך. שמור על עצמך", הוסיף.
קאא'ני הופיע בציבור – מסר של יציבות מדומה
אחרי היעדרות ארוכה, אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קודס, הופיע לראשונה בציבור.
התמונה ברורה: המשטר משדר המשכיות, לכידות, מסר – אנחנו עדיין שולטים
אבל יש גם פרשנות אחרת: ייתכן שחיסולו של קאא'ני נדחה בזדון, מתוך הבנה שבשלב הזה – הוא דווקא קלף בידי ישראל.
2+עשרות עצורים, עשרות אלפי רחפנים – ודיפלומטיה שמתפוררת
לצד שידורי התעמולה – סוכנות הידיעות "פארס" מדווחת כי למעלה מ-700 חשודים בריגול לישראל נעצרו, מעל 10,000 רחפנים הושמדו או הוחרמו. אבל הדרמה האמיתית הגיעה מבחוץ – איראן הודיעה רשמית על פרישתה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). המשמעות – לא עוד פיקוח על אתרי הגרעין של איראן, לא מבקרים מהסוכנות הבינלאומית, לא שקיפות, רק צל של איום.
ישראל – חופש פעולה כמעט מלא
עבור ישראל, ההודעה של איראן היא חרב פיפיות: מצד אחד, איתות מסוכן על הסלמה אפשרית. מצד שני – לגיטימציה רחבה יותר לפעולה צבאית. העולם כבר לא יוכל לטעון שאיראן משחקת לפי הכללים – כי איראן עצמה בחרה לשרוף את ספר החוקים.
