מאז השבעה באוקטובר יותר ויותר יהודים בארץ ובעולם מעידים על התקרבות לדת, על חיבור למסורת, על חזרה לזהות.
מאז תחילת המלחמה, נתניהו מתפאר בזהות היהודית שלו. הוא רואה בזה חלק מהשליחות שלו – להזכיר מי אנחנו, ולמה אנחנו כאן.
כי אנחנו במלחמת דת ומי שמתכחש לכך פשוט לא רואה את המציאות נכוחה, ואנחנו נמצאים כאן במדינה היהודית לא כברירת מחדל, אלא בגלל החיבור ההיסטורי שלנו לארץ ישראל ובשם זכותנו על הארץ.
וראש ממשלה בישראל – הוא לא רק אחראי על ביטחון וכלכלה, הוא גם מייצג את רוח העם את הזהות, את הקשר היהודי.
אבל כמו תמיד, יש מי שנלחץ, נלחץ כשראש הממשלה מתפלל בכותל, מתקומם כשהוא עוטה טלית ומתחרפן כשהוא מדבר על סיעתא דשמיא.
בתקשורת כבר מיהרו להגיב: "זה קמפיין", "הוא מדבר לבייס" , "הוא קורץ לחרדים", וכמובן, יש גם את ברקו.
"בעזרת השם" זו לא סיסמה – זו שפה של עם, וזה לא שייך רק לציבור מסוים – זה שייך לכולנו, כי האמונה היא הדבר האחרון שעוד מחבר את כולם, גם כשהעולם סביבנו רועד.
אם אין לנו זיקה – אין לנו זכות, ומי שמבין את זה – מבין את המלחמה, מבין את משמעות היותנו כאן, ומבין את הניצחון, ובעזרת השם – נמשיך לנצח.
