על רקע התקופה המתוחה שמדינת ישראל חווה, כשמצבי חירום, אי ודאות ולחץ משפיעים על מבוגרים וילדים כאחד. ילדים, שבשלבי התפתחות שונים, זקוקים במיוחד להחזקה רגשית, תיווך מתאים של המציאות ותחושת ביטחון – דווקא כשהעולם סביבם מתערער.
המאמר נכתב ע"י ריקי מאירי, עו"ס, MSW, מנהלת מקצועית של היחידה הקלינית בעמותת נט"ל, פסיכותרפיסטית, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מוסמכת, וכן ראשת התוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי באוניברסיטת בר-אילן.
10+למה מצבי חירום גורמים לפחד אצל ילדים?
מצבי אי וודאות בכלל ומצבי חירום בפרט עלולים לעורר חששות ופחדים בקרב כולנו. עבור ילדים, שההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והשפתית שלהם נמצאת בשלבי הבשלה שונים, המבוגרים הם כלי חשוב להבין ולפרש באמצעותו את האירועים, לווסת את הרגשות שלהם, להרגיש בטוחים ולהתאושש במהירות ממצב המצוקה.
מהו התפקיד שלנו כהורים ברגעי משבר?
תפקידנו העיקרי במצבים של דחק הוא להעניק לילדים תחושה שאנחנו נוכחים, לצדם, דואגים להם, מבינים ואוהבים אותם. מול הילדים תפקידנו לתווך את המציאות בהתאם לגילם, מחד, ולאפשר העלאת שאלות ורגשות מאידך.
10+איך אפשר להסביר לילדים על המצב הביטחוני?
למשל דוגמא לתיווך: "ישראל פתחה במלחמה עם איראן, שהיא מדינה שמאיימת עלינו ורוצה לפגוע בנו. חיל האויר שלנו חזק ומתקדם מאד ומצליח לפגוע באיראן, בכוחות הצבא שלה ובטילים. איראן מאד רחוקה אבל היא משיבה בירי טילים נגדנו. למזלנו החיילים שלנו חזקים ומקצועיים יודעים להגן עלינו מצוין.
מה חשוב לזכור כשמדברים עם ילדים על מלחמה?
יש לנו גם הנחיות של פיקוד העורף וצריך להישמע להן. יכול להיות שזה ייקח קצת זמן, כמה ימים/שבוע וזה גם קצת מלחיץ אבל אנחנו ביחד, וזה נותן לנו הרבה כח.." כאמור, חשוב להסביר את ההתרחשויות בשפה ובמושגים המותאמים לגיל ולשלב ההתפתחותי ולהתאים את המינון והתוכן – אל תסתפקו בשיחה אחת.
10+המידע שאתם נותנים מגביר את תחושת הביטחון והשליטה שלהם, מחזק את הקשר ביניכם ומייצר אצל הילדים תחושה שאתם סומכים עליהם שהם יוכלו להתמודד. למשל: "יחד אנחנו חזקים" "יש לנו צבא חזק". וסיימו כל שיחה עם מסרים אופטימיים: "המצב הזה הוא זמני ועוד יסתיים בקרוב", "גם בעבר התמודדנו…."
מה אומרים לילדים כשאחד ההורים יוצא למילואים?
"אבא/אמא יצאו למילואים, כלומר יצאו להגן על המדינה. זה קצת עצוב שהוא/היא רחוקים דווקא כשאנחנו רוצים אותם אתנו ואולי גם מדאיג, אבל אבא/אמא נמצאים עם חברים טובים שלהם והם שומרים עלינו וגם אחד על השני, והתפקיד שלהם מאד מאד חשוב. אבא/אמא אוהבים אתכם מאד וחושבים עלינו כל הזמן. גם אנחנו יכולים לחשוב עליו/עליה והוא/היא ידעו שאנחנו חושבים עליהם וזה יחזק אותם".
10+איך שומרים על קשר עם הורה במילואים?
רצוי להפעיל את הילדים במידה ואחד מהוריהם יצא למילואים, ניתן להציע: לצייר לו/לה ציורים, מכתבים, לכתוב הודעות וואצאפ למקרה שיוכלו לפתוח את הנייד ועוד-המטרה היא לייצר רצף של קשר ותקשורת עם ההורה שנעדר. ניתן להיעזר במודל "רגיעה ונח"ת" (רגיעה, נירמול, חברה ותקווה) שפיתחה עמותת נט"ל להתמודדות במצבים של לחץ ומצוקה:
ראשית, נירמול: חשוב להבין שאלו תגובות נורמליות למצב לא נורמלי ולא להיבהל. לזכור שהתגובות שלנו קשורות לפיזיולוגיה של מצבי לחץ ומתח ולא תמיד בשליטתנו. לומר לילד: "אתה XXX (התגובה שלו: לחוץ, בוכה, עצוב….) כי יש עכשיו מצב חדש שהוא באמת מלחיץ. גם אני קצת דואגת וכל המדינה כך. זה טבעי וצפוי.
10+עקרון הרגיעה: הכולל את ההבנה שברגעי חירום העוררות גבוהה מאוד ונדרש להגביר שליטה כדי לווסת אותה. כל פעולה המסייעת בכך תכנס תחת העקרון הזה.
לדוגמא: בעת הזו חשוב שתשמרו עד כמה שאפשר על השגרה שלכם ושל הקרובים לכם תדאגו לאכול, להתקלח, לשתות ולישון.
10+צמצמו חשיפה לתקשורת ואמצעי מדיה אחרים כגון: סרטונים ברשת המגבירים עוררות, תוך שמירה על הנחיות פיקוד העורף.
10+השתדלו להיות פעילים ולעסוק בפעולות יומיומיות בסביבה שאתם מצויים בה ואם אפשרי בפעילות למען הקהילה כגון: עזרה לשכנים, בירור מה שלומם, אפייה וחלוקה של עוגיות, ארגון חבילות לחיילים ולאזרחים, לעצמכם את תחושת השליטה, הסדר וגם התקווה.
10+ככל שהפעילות שלכם תכלול בתוכה גם חשיבה ובחירה, היא תאפשר שימוש בחלק המוח שאחראי על ארגון ותיעדוף משימות ותצמצם אצלכם קשיי ריכוז ובלבול. גם פעילות גופנית מבורכת, שכן היא משחררת אנרגיה תקועה בגוף ומשחררת אנדורפינים התורמים להעלאת מצב הרוח.
אילו טכניקות עוזרות להרגיע ילדים (וגם מבוגרים)?
קרקוע – תסתכלו סביב. מה אני רואה? מי נמצא לידי? יש לספור חמישה דברים עגולים שאני שם לב אליהם בחדר או לחפש צורות אחרות, או חמישה חפצים בעלי צבע מסוים.
הרפיית נשימה – שחקו בבועות סבון, נסו לנשוף ולייצר בועת סבון הגדולה ביותר האפשרית, ניפוח בלונים ושיחרורם (בלי לקשור).
10+הרפיית שרירים – כיווץ והרפיה של השרירים לסירוגין. אפשר לרוץ, לקפוץ בחדר. לשחק משחקי מוסיקה כשהמוסיקה נעצרת להישאר בפריז. לדמות עץ גבוה, ספגטי לפני בישול ואחרי בישול ועוד.
חיבור לחברה – הקפידו להיות עם אנשים אהובים, לשמור קשר עם קהילה (גם אם מרחוק) ועם חברים.
תשוחחו, תחבקו ותאפשרו גם את המרחב שכל אחד זקוק לו. הרבו בנוכחות עם הילדים, במגע, חיבוקים, נשיקות, מסאג'ים. צאו לשכנים ולחברים קרובים ותזמו פעילויות משותפות. למשל, ארוחת שישי בבניין.
10+תקווה – חשיבה קדימה, חיבור לכוחות ולמשאבים אישיים וסביבתיים, פעולות המיועדות להקל על המצוקה הנוכחית שלנו אשר ומגבירות את תחושת המסוגלות מגבירות כולן את תחושת התקווה. דברו על סיום המצב הנוכחי, מה תרצו לעשות כשיסתיים? מה תרצו להגיד לאבא/אמא כשיחזרו מן המילואים.
